אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי יהודה רוזאניס

פרק יג

פרק יב

הלכה ב

כל הבגדים כו'. (א"ה ולענין בגדי גר תושב עיין מ"ש הרב המחבר לקמן פי"ד דין י"א יע"ש):

הלכה ד

העור שאינו מעובד כו'. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן ריש פ"ב מהלכות כלים). בין פשוטיהם בין מקבליהן כו'. עיין לקמן פ"א מהלכות כלים דין י' ואי ס"ל לרבינו דנשתנה דין נגעים משאר טומאות דאפילו פשוטי כלי עור מתטמאים בנגעים קשיא לי הא דאמרינן בפ"ב דשבת (דף ז"ך) מה לנגעים שכן שתי וערב כו' אמאי לא קאמר נמי מה לנגעים שכן פשוטי כלי עור מטמא בהם:

הלכה ה

ועשה מהן כלים מטמאים בנגעים וכו'. עיין במ"ש הר"ב תיו"ט בשם הר"י מסמפונט עלה דמתני' ועיין בפירוש רבינו שם ובמסכת כלים פי"ז משנה י"ג ודו"ק היטב בדבריו: והוא שיחברנו לו כדרך חיבורי בגדים לטומאה. (א"ה כתב מרן שם ובת"כ מייתי לה מקרא ופירוש דברי מרן אלו עיין לקמן בדברי הרב המחבר פ"א מהלכות כלים דין ג' גם שם שקיל וטרי על דברי הר"י מסמפונט הנזכר):

הלכה יג

וכן משכב ומושב כו'. נראה מדברי רבינו דס"ל דלא מיעטו בגמרא אלא אבן מנוגעת אבל בגדים עושין משכב ומושב כזב וקשיא לי ההיא דתניא בריש ספרי ר"ע אומר מזכר עד נקבה אחד אדם ואחד כלים במשמע ר"י אומר הרי אתה דן הואיל ואדם מטמא בנגעים וכלים מטמאים בנגעים מה אדם טעון שילוח כו' לא אם אמרת באדם שמטמא משכב ומושב תאמר בכלים שאין מטמאים משכב ומושב לפיכך לא יטענו שילוח הרי אבן המנוגעת תוכיח שאינה מטמאה משכב ומושב וטעונה שילוח היא תוכיח לכלים שאע"פ שאינם מטמאין משכב ומושב יטענו שילוח ע"כ. מברייתא זו מוכח שכלים ואבן המנוגעת דינם שוה שאינם עושים משכב ומושב וכדברי הראב"ד וכעת צ"ע:

הלכה יד

מטלית שיש בה שלש על שלש כו'. מסתמות דברי רבינו נראה דאין חילוק בדינים אלו בין מוסגר למוחלט אלא שכולם שוין בדין הטומאה. וזהו שבתחילת דבריו כתב אחד בגד או כלי עור או שתי או ערב המוסגר או המוחלט לענין טומאה הרי הוא אב מאבות כו' ואני תמיה על זה מהא דאמרינן בפרק מצות חליצה (דף ק"ג) ת"ש מטלית שיש בו שלש על שלש אע"פ שאין בו כזית כיון שנכנס רובה לבית טהור טמאתהו מאי לאו מוחלטת לא מוסגרת אי הכי אימא סיפא היו בה כמה זיתים כיון שנכנס כזית ממנה לבית טהור טמאתהו אי אמרת בשלמא מוחלטת היינו דאיתקש למת אלא אי אמרת מוסגרת אמאי איתקש למת ופירש"י אי אמרת מוחלטת היינו דמטמא בכזית אפילו אין כאן בגד שלש על שלש משום דמוחלט איתקש למת ומת מטמא בכזית והיכא איתקש דכתיב אל נא תהי כמת שמרים מוסגרת הואי וקאמר ליה אהרן למשה אל נא תחלט שלא תהא כמת ע"כ. הרי דמוכח מסוגיא זו דאין בגד המנוגע מטמא בכזית אלא במוחלט אבל במוסגר לא ורבינו סתם וכתב שאם הכניס כזית ממנה לבית טהור נטמא משום דמצורע איתקש למת וכמ"ש בסוף דבריו ולא חילק בין מוסגר למוחלט וכעת צ"ע:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה