משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי יהודה רוזאניס
פרק י · הלכה ה
מי שהיתה בהרת בערלתו כו'. יש לתמוה על זה דבפרק י"ט דשבת (דף קל"ב) אמרינן אימור דאמרי' דאתי עשה ודוחה את ל"ת לא תעשה גרידא האי עשה ולא תעשה היא ופירש"י השמר לא תעשה היא ולעשות ככל אשר יורו היינו עשה ע"כ. והא דקי"ל דמילה דוחה את הצרעת רבי יאשיה מפיק למילה בזמנה מקרא דבשר ושלא בזמנה אתיא מבינייא ור"י מפיק למילה בזמנה מק"ו וכי אתיא קרא דבשר הוא למילה שלא בזמנה כמבואר כל זה באותה סוגיא, והנראה אצלי בדעת רבינו הוא דס"ל דאידך ברייתא דדריש לעשות אי אתה עושה אבל אתה עושה בסיב שעל רגלו כו' ס"ל דליכא בתולש סימני טומאה עשה מדדריש לקרא דלעשות לדרשא אחריתי ואם איתא דאתא קרא לעשה מנ"ל אידך דרשא ופסק רבינו כאידך ברייתא משום דרב אשי פסק הכי דקאמר היכא אמרינן דאתי עשה ודוחה לא תעשה כגון מילה בצרעת משמע דס"ל דטעמא דמילה דוחה את הצרעת הוא משום דאתי עשה ודוחה לא תעשה ועיין במ"ש התוספות שם ד"ה האי עשה. גרסינן בפי"ט דשבת (דף קל"ב) דצרעת דוחה את העבודה ופירש רש"י אזהרה שהזהירה תורה על הצרעת שלא לקוץ בהרתו וכו' ולא אמרינן יקוצו בהרתן ויאכלו פסחים או הכהן יקוץ בהרתו ויעבוד אם הכהנים טמאים בצרעת והקהל טהורים ע"כ. ולד נגעים טמאים דהא פשיטא דלא יקוץ דאכתי מחוסר טבילה הוא אלא אפילו נגעים טהורים נמי לא יקוץ והא דלא אמרי' דליתי עשה דעבודה ולידחי לא תעשה דצרעת הא קאמר רב אשי התם דלא אמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת אלא כגון מילה בצרעת א"נ ציצית וכלאים כו' ולא ראיתי לרבינו שהביא דין זה ולא ידעתי למה: