משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת צרעת· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה ט
ויראה לי שטומאתו בספק. (א"ה הנה הרב תי"ט ספ"ד דנגעים ס"ל דבודאי מחזיקין לטומאה זו ובסוף דבריו כתב וז"ל אמנם ראיתי להרמב"ם שכתב אדהכא בספ"ב מהלכות ט"צ דיראה לו דטומאתו בספק ועיין בחיבורו ספ"ד מהלכות ממרים ע"כ. ונראה דכוונתו להקשות דלפי דברי רבינו שכתב שטומאתו בספק מדרבנן א"כ לא משכחת לה דזקן ממרא יתחייב מיתה על זה כיון שאינו דבר דבמזיד חייב כרת ועל שגגתו חטאת קבועה מאחר שהטומאה מדבריהם כמבואר פח"י מהלכות פסולי המוקדשין דין ט"ו ועיין בסוגיא דפ"ב דנדה אהא דתנן חמשה דמים טמאים באשה יע"ש ברש"י ויראה ליישב דנהי דבנדון זה עצמו אינו חייב כרת ומ"מ הוא דבר המביא לידי דבר שזדונו כרת דאם נגע ככר של תרומה אינו נאכל כמבואר פי"ג מהלכות שאר אבות הטומאה דין י"ב וא"כ אם קידש בו את האשה אינה מקודשת כיון דאין בו שוה פרוטה דלא חזי אלא להסקה וכה"ג כתבו התוספות פרק הנחנקין (דף פ"ז ע"ש):