משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת מת· רבי יהודה רוזאניס
פרק יא · הלכה ז
מקום ששכנו בו עכו"ם וכו'. פ"ב דאהלות מ"ז מדורות העכו"ם טמאים. ונראה מדברי רבינו דכל מה שגזרו בארץ העכו"ם גזרו נמי במדורות וא"כ אויר המדורות נמי טמא דומיא דארץ העכו"ם ואף דרבינו פסק כרשב"י דקברי עכו"ם אינם מטמאים באהל כבר כתבנו לעיל דבארץ העכו"ם אף רשב"י מודה דגזרו על אוירה וא"כ מדורות נמי עשו אותם כארץ העכו"ם. אך רש"י בפ"ק דפסחים כתב מדורות העכו"ם טמאים מפני שקוברים נפליהם בבתיהם ועכו"ם מטמאין במיתתם אף באהל לרבנן ולרשב"י נמי דאמר קברי עכו"ם אינם מטמאים במגע ובמשא מודה הוא דלא אימעוט אלא מטומאת אהל דלא מיקרו אדם ע"כ. וכ"נ מדברי התוספות בפ"ט דמציעא עלה קי"ד ובפרק הבא על יבמתו (דף ס"א) ד"ה ממגע. ומיהו חלוקים הם תוס' ורש"י בחדא דלרש"י מתני' דמדורות דברי הכל היא ולתוס' רבנן דפליגי על רשב"י היא ולרבינו מתני' דמדורות לא שייכא לפלוגתא דרשב"י ורבנן כלל דהכא מדין טומאת ארץ העכו"ם נגעו בה ועיין במ"ש הרב בעל תיו"ט עלה דמתני':