אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים· רבי יהודה רוזאניס

פרק ב

פרק א

הלכה ד

אילן שנפשח כו'. דברי מרן בזה תמוהים הם דהראב"ד ז"ל לא השיג כי אם ביבש האילן וכ"נ ממ"ש ואולי מבכורים גמר לה. ומ"ש אבל אם יבשו בו פירות ט"ס הוא והכוונה אבל אם יבש ופירות בו ודין זה לא נזכר בפרק העור והרוטב ופשוט הוא: (*א"ה עיין בספר בני יעקב (דף קכ"ה) ובהגהותיו בספר בני חיי א"ח סימן של"ז):

הלכה ט

אע"פ שיצאת חוץ לעציץ כו'. כתב מרן ומ"ש הראב"ד וכן שנוי במשנה לא ידענא כו'. ולי נראה דהראב"ד הוקשה לו לפי פירושו דהיכן מצינו דבר שנטמא שיחזור לידי טהרה על ידי זריעה לזה כתב וכן הוא שנוי במשנה והיא בספ"ט דתרומות דתנן שתילי תרומה שנטמאו שתלן טהרו ודו"ק:

הלכה כ

אוכלין שמחוברים לכלים וכו'. דין זה הביאו רבינו בפרק כ"ה מהלכות כלים דין י"ב אבל מ"ש כאן יצא לו מסוגיית הגמרא דפרק אלו עוברין (דף מ"ו) דוק ותשכח:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות טומאת אוכלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה