משנה למלך על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ט · הלכה ג
שכיב מרע שצוה ואמר יטול פלוני כל נכסי כו'. בתשובת מהרשד"ם סי' רע"ג כתב על שכ"מ שאמר לפלוני מנה ולפלוני מנה כו' וטרח לבעל המתנה מפני שעדי הצוואה היו קרובים. ואני תמיה דמה צורך לזה הא אעיקרא דמלתא לית במתנה זו ממשא כיון דלא כתיב בה שום לשון מתנה דמה שאמר לפלוני כך לאו לשון מתנה הוי ודלמא בהלואה קאמר. כתב הנ"י דהני לישני דמספקא לן בשכ"מ אבל בבריא בקנין מהני וכדאמרינן דהאומר דין ודברים אין לי על שדה זו וקנו מידו מגופה של קרקע קנו מיניה. ויש להסתפק שהוא הביא אח"כ דברי הראב"ד ז"ל שאמר דוקא שאמר נכסי לפלוני שיהנה בהם שלשון זה סותר מה שאמר תחלה שנכסי לך משמע לגמרי וכשאמר יהנה משמע דוקא עמיה הא לאו הכי הוי כאילו אמר ידור פלוני בבית זה ולפי זה כי קנו מידו בבריא מאי הוי וצ"ע: