משנה למלך על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ח · הלכה כ
חוששין אנו שמא נשארו לו נכסים כו'. הרשב"א בתשובה סימן א' נ"ח כתב דטעמא דחיישינן להוציא מיד הנותן משום דכיון דקנו מידו מיירי הרי לא נהג במתנתו כדין מתנת שכ"מ שקונה בדבור בעלמא משמע שיש לו נכסים אחרים ומקנה במתנת בריא ועוד מיירי שאמר לפלוני כך וכך ולפלוני כך וכך ולאחרון אמר נכסי לפלוני ומדלא אמר שאר כל נכסי משמע שלא היה כוונתו אלא לתת הנכסים הידועים לו כאן ע"כ. ולפי טעם זה קשה כדמותבינן ממתני' דקתני לא שייר קרקע מתנתו מתנה אמאי לא משני דמתני' איירי שאמר שדה פלונית וכרם פלוני והמטלטלין לפלוני ולפלוני דהשתא לא שייך לומר שהיל"ל לאחרון שאר כל נכסי כיון דבחדא מחתא מחתינהו. ואפשר לומר לזה דרצה לתרץ לו אפילו נימא דמתני' דתני כתב כל נכסיו לאחרים היינו אפילו דאמר לפלוני כך וכך ולאחרון נמי אמר כך וכך ולא אמר שאר כל נכסי ומוקי לה דאמר כל נכסי דהכי דייק מתני' דתני שכ"מ שכתב כל נכסיו לאחרים דמשמע דאמר בפירוש כל נכסיו. ולפי טעם זה שכתב הרשב"א בשם הראב"ד מ"ש ה"ה ז"ל דבלא קנין לא חיישינן שמא יש לו נכסים אחרים ולא קנו דלא אמרו כן אלא לתועלת המקבלים לדעת הרשב"א שכתבתי הכי הוי כיון דלית קנין ודוק: