משנה למלך על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה ט
הבונה פלטרין גדולים וכו'. מימרא בפ' חזקת הבתים. וז"ל הטור סי' הע"ר סי"א והרמ"ה כתב אם הלבנים היו של גר אע"פ שהגביהם הראשון לא קנאם כיון שלא כיון לקנותם אלא ע"י בנין ובזה לא קנאם כו'. והא דפסק מרן ר"ס רס"ח דמי שראה את המציאה ונפל לו עליה דקנו לו ארבע אמות אע"ג דגלי דעתיה דלא ניחא ליה אלא בנפילה משום דגילוי דעת אפילו בקניות דרבנן לא מהני, נראה דיש לחלק דשאני התם דבשעה שיש לו ארבע אמות באותה שעה כיון לקנות ואע"ג דאין דעתו לקנות בארבע אמות מכל מקום הרי כיון לקנות באותה שעה. אבל הכא בשעה שהגביה לא היה דעתו לקנות אלא לאחר כך ע"י בנין ובשעה שהוא מכוין לקנות אין כאן הגבהה. ועיין בהריב"ש סי' שמ"ו ועיין במ"ש ה"ה פ"ג הלכות מכירה הלכה ג' בשם הרשב"א גבי קניית ספינה הביא דבריו מרן סי' קצ"ח ס"ח. ועיין במ"ש הטור סי' ר' סי"ג בשם הראב"ד ובמה שרמזתי שם (א"ה הובא לעיל פ"ד מהל' מכירה הלכה ה' יע"ש).ועיין בתשובת הרא"ש כלל ט"ו סי' ב' הביאה הטור ס"ס רנ"ו ועיין במ"ש הטור סי' קצ"ד בשם הרא"ש ובמ"ש מרן שם ודוק. ועיין במ"ש התוס' פרק חזקת (דף נ"ד) ד"ה אדעתא ובמ"ש בפ' הניזקין (דף ס"א) ד"ה ליקט ועיין בפ' המניח (דף כ"ט) דאמרינן ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהם אחר חייב בנזקן ואמר ר' אליעזר לא שנו אלא שנתכוון לזכות בהם אבל לא נתכוון לזכות בהם פטור ועיין בתשובת מהרימ"ט ח"א סימן קנ"א: