אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות גניבה· רבי יהודה רוזאניס

פרק ב

הלכה א

וכן הגונב קדשים מבית בעליהן כו'. בפ' מרובה. וכתבו התוספות בפ"ק דב"ק דהא דממעטינן הקדש מדין גנב דכתיב וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש לאו דוקא מדין גנב דה"ה דכל ארבעה אבות נזיקין ליתנהו בהקדש. והוקשה להם מהא דאמרינן בפרק השואל כי יאכל קדש פרט למזיק דפטור מן החומש הא קרן משלם ותירצו דההוא מדרבנן אבל מן התורה פטור אף מן הקרן משום דהקדש ליתיה בתורת נזיקין. וא"ת אמאי לא הוקשה להם מהא דתנן כהנים שפיגלו במקדש במזיד חייבים ואמאי אף דנימא דהיזק שאינו ניכר שמיה היזק הא הקדש ליתיה בתורת נזיקין. ואולי הו"א דמתני' ר"ש היא דאית ליה בפרק מרובה דקדשים שחייב באחריותן חשיב רעהו ומאי דאמרינן הכהנים שפיגלו דחייבין מיירי בקדשים שחייב באחריותן א"נ בקדשים קלים ואליבא דר"י הגלילי דאמר קדשים קלים הוי ממון בעלים אבל ההיא דפרט למזיק לא מצינן לאוקומה בקדשים קלים משום דליכא חומש בקדשים קלים כמבואר. (א"ה עיין פ"א מהל' מעילה):

הלכה ח

אע"פ שחולין שנשחטו בעזרה אסורין הואיל ואיסורן מדבריהם כו'. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פ"ז מהל' תרומות הלכה א'):

הלכה יב

ואם תפס הניזק מוציאין מידו. כתוב בהשגות לא מיחוורא לי דתפיסה מהניא כו'. ועיין במ"ש הראב"ד לקמן פ"ח מהל' עבדים הלכה ד' ובמ"ש מהריק"א שם ודו"ק:

הלכה טז

כיצד גנב טלה מן הדיר והיה מושכו ויוצא וכו'. משנה פ' מרובה. ודוקא שמשך לסימטא או לרשות שניהם אבל משך לרה"ר אינו חייב דומיא דקנין שנתבאר בטח"מ סי' קצ"ז ס"ח כן כתבו התוס' בפרק מרובה (דף ע"ט) ד"ה או. אך בפ' אלו נערות (דף ל"א) ד"ה וברשות כתבו בשם ר"י דלרבינא גנב מתחייב באונסין אפי' משכו לרה"ר אף דלקנין לא קני ואף דרב אחא פליג עליה אפשר דהלכתא כרבינא אך מסתימת דברי הפוסקים נראה דס"ל דחיוב הגנב אינו אלא במקום דמהני קנין, ועיין בתשובת מהרימ"ט ח"מ סי' כ"ט יע"ש:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה