משנה למלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהודה רוזאניס
פרק יב · הלכה כג
ואם נשאת לאחד מעדיה וכו'. כתב ה"ה וז"ל כתב הרשב"א ז"ל כתב ר"ח הא דתנן ביבמות וכו' (עיין במ"מ). נראה דכוונת ה"ה ז"ל לומר דמשום דמשמע מדברי ר"ח תרתי דבשנים איכא חשדא ואף אם נשאת תצא שהרי בשנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת לכתחלה לא תנשא אפי' לאחד מעדיה אלא שאם נשאת לאחד מעדיה לא תצא ועל זה הוקשה לו מההיא דהרגנוהו ומוקי לה בשהיו ג'. ומאי קושיא התם נמי אם נשאת לא תצא. ועל זה השיב דהרי רבינו חולק עליו דאפי' באחד ואחד אם נשאת לא תצא דאף בהכחשה הדין כך כמו שהוא בעלמא בלא הכחשה. ועוד טען עליו דאעיקרא דמלתא בשנים ליכא חשדא כלל ולא אתמר אלא באחד. וכי תימא דכל דאיכא הכחשה הוה ליה כמאן דליתיה. ליתא דאם העמיד בלא הכחשה אם נשאת לא תצא ודאי דלא אמרינן הו"ל כמאן דליתיה א"כ אפילו בהכחשה לא גרע. א"כ נמצאו דבריו נגד רבינו ונגד רוב המפרשים והוי יחיד בסברתו. זהו כונת דבריו ודוק: