אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות גירושין· רבי יהודה רוזאניס

פרק י · הלכה ט

הלכה ה

אבל אם הלכה אשתו הנשואה כו'. בפרק האשה רבה עלה צ"ד תנן מי שהלכה אשתו למדה"י ובאו ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואח"כ באה אשתו מותרת לחזור לו ע"כ. ובגמ' ואע"ג דאזול אשתו וגיסו למדה"י דאהני הני נשואין דקא מיתסרא אשת גיסו אגיסו אפ"ה אשת גיסו אסורה אשתו שריא ולא אמרי' מתוך שנאסרה אשת גיסו אגיסו תיאסר אשתו עליו לימא מתני' דלא כר"ע דאי ר"ע הויא לה אחות גרושתו דתניא כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שנשאת ע"פ ב"ד ור"ע מוסיף אף אשת אח ואחות אשה וכיון דאמר ר"ע בעיא גט ממילא איתסרא עליה דהויא ליה אחות גרושתו ע"כ. והכונה דהתלמוד הוה ס"ל דמתני' איירי אע"ג דאזלו אשתו וגיסו למדה"י מדקאמר עליה ר' יוסי כל שפוסל על ידי אחרים כו' משמע דת"ק איירי בפוסל ע"י אחרים וכמו שכתבו התוס' ואע"ג דאהני הני נשואין דקמיתסרא אשת גיסו אגיסו אפ"ה אשת גיסו אסירא דקנסינן ככולהו קנסי דמתני' אבל גט לא בעיא דלא שייך כאן לומר שמא יאמרו גירש זה ונשא זה דכיון דאשתו קיימא לא שייך בה קדושין וידעי דע"י שמועת טעות נשאת לו ומשום הכי אשתו שריא. וא"כ מתני' דלא כר"ע דלר"ע כיון דקאמר דבעיא גט פשיטא דאשתו אסורא משום דהויא אחות גרושתו ור"ע נמי לא קאמר דבעיא גט אלא באזול אשתו וגיסו אבל בפנויה אף ר"ע מודה דלא בעיא גט אבל בנשואה כיון דאהני הני נשואין דקמיתסרא אשת גיסו אגיסו קניס ר"ע ומצריכה גט כדי שתיאסר אשתו עליו:
ודע דלפי אוקימתא זו דאוקימנא למתני' דמיירי באזול אשתו וגיסו קשה סיפא דקתני מתה ראשונה מותר בשניה דכיון דאסירא אגיסו לדידיה נמי תיתסר והתוס' כתבו דע"כ סיפא בפנויה איירי אבל בנשואה פשיטא דאסורה דכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל. ועיין בפסקים וכתבים סי' כ"ט שנסתפק בבא על אחות אשתו הנשואה ומתה אשתו אי אמרינן בכי האי דאסורה לבועל וע"ש. ובגמ' תירצו דלעולם מתני' ר"ע היא ומאי דקאמר ר"ע דאחות אשתו בעיא גט היינו כגון שקידש אשה והלכה למדה"י ושמע שמתה עמד ונשא את אחותה דאמרי אינשי הך קמייתא תנאי ה"ל בקדושיה והא שפיר נסיב אלא נשואין מי איכא למימר תנאי הוה ליה בנשואיה ע"כ. והנה כפי אוקימתא זו אין חילוק בין אזול אשת גיסו וגיסו לפנויה אלא הכל תלוי בראשונה דאם היתה נשואה אף דאזול אשת גיסו וגיסו אפ"ה אשת גיסו אסירא ואשתו שריא משום דלא בעיא גט דליכא למימר שיאמרו גירש זה כיון שאשתו קיימת ונשואי טעות נמי ליכא למימר משום דלא שכיח תנאי בנשואין אך אם הראשונה היא ארוסה אז אפילו אם השניה היא פנויה בעיא גט משום שיאמרו הך קמייתא תנאי הוה ליה בקדושיה וכיון דבעיא גט נאסרה אשתו עליו משום אחות גרושתו:
תו תנן התם רב יוסי אומר כל שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו וכל שאין פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו ע"כ. ובגמ' (דף צ"ה:) מאי קאמר ר' יוסי אילימא דקאמר ת"ק דאזלי אשתו וגיסו למדה"י אשת גיסו אסירא ואשתו שריא וקא"ל ר' יוסי כי היכי דאשתו שריא אשת גיסו נמי שריא אי הכי כל שאין פוסל ע"י אחרים אין פוסל ע"י עצמו כל שאין פוסל ע"י עצמו אין פוסל ע"י אחרים מיבעי ליה ע"כ. והנה טעמא דס"ד דס"ל לרבי יוסי דאשת גיסו שריא לגיסו הוא משום דשאני סתם א"א שנשאת דאסורה לבעלה משום דיאמרו גירש זה ונשא זה ומשום האי טעמא בעיא גט משני וכיון שכן אסורה לראשון שמא יאמרו מחזיר גרושתו אבל הכא ליכא למיחש שמא יאמרו גרש זה דהא אחותה קיימת ואף אם גירשה גיסו אין קדושין תופסין בה ומש"ה לא בעי גט וכיון שכן שריא לגיסו דהא ליכא למימר שמא יאמרו החזיר גרושתו. ואלא כי היכי דאשת גיסו אסירא אשתו נמי אסירא התינח כל שפוסל כל שאינו פוסל מאי עבידתיה א"ר אמי ארישא ניסת ע"פ ב"ד תצא ופטורה מן הקרבן ע"פ עדים תצא וחייבת בקרבן יפה כחו של ב"ד שפטרה מהקרבן וקאמר ת"ק לא שנא ע"פ עדים דאשת גיסו שריא ולא שנא ע"פ ב"ד דאשת גיסו אסירא וקאמר ליה רבי יוסי ע"פ ב"ד דפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו ע"פ עדים דאינו פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו. והכונה דת"ק ס"ל בעלמא דכל א"א הנשאת ע"פ עדים מותרת לחזור לו דלא קנסו רבנן אלא בנשאת ע"פ עד אחד ור' יוסי נמי מודה בזה והיכא דאזול אשתו וגיסו ס"ל לת"ק דאם נשאת בין בשני עדים דאשת גיסו שריא בין בעד אחד דאשת גיסו אסורה אשתו שריא וקא"ל ר' יוסי בנשאת ע"פ עדים מודינא לך דאשתו שריא דכיון דלא אסורה אשת גיסו אגיסו אשתו נמי שריא דכל שאינו פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו אבל בנשאת ע"פ ב"ד פליגנא עלך דכיון דאסירא אשת גיסו אגיסו אשתו נמי אסירא דכל הפוסל ע"י אחרים פוסל נמי ע"י עצמו:
רבי יצחק בר נפחא אמר הא דאזלי ארוסתו וגיסו הא דאזלי אשתו וגיסו וקאמר ת"ק ל"ש אשתו וגיסו ול"ש ארוסתו וגיסו אשת גיסו אסירא אשתו שריא וקאמר ליה ר"י אשתו וגיסו דליכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין דאינו פוסל ע"י אחר אינו פוסל ע"י עצמו ארוסתו וגיסו דאיכא למימר תנאה הוה ליה בקדושין ופוסל ע"י אחרים אף פוסל ע"י עצמו ע"כ. והכוונה דת"ק ס"ל דמאי דקי"ל דכל שנשאת בעד אחד דאסורה לחזור לראשון לא משום שיאמרו גירש זה ונשא זה אלא קנס קנסוה חכמים משום דהוה לה למידק ולא דייקא ודוקא מאי דמצרכינן גט משני הוא משום טעמא דשמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת אשת איש יוצאה בלא גט אבל לאוסרה לבעלה לא אצטריך להך טעמא אלא דכיון דלא דייקא קנסוה רבנן ודנוה כמזידה ומש"ה ס"ל דאף דאזלי אשתו וגיסו דליכא למימר שמא יאמרו אפ"ה אשת גיסו לגיסו כדין כל אשת איש המזנה דאסורה לבעלה אך גט לא בעיא דלא שייך הכא לומר שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצאת א"א יוצאה בלא גט דכיון דאחותה קיימת לא יטעו העולם בזה ומש"ה אשתו שריא ואפילו בארוסתו נמי שריא ליה דלא חייש לומר שמא יאמרו תנאי היה בקדושין ור' יוסי ס"ל דטעמא דקי"ל דהיכא דנשאת בעד אחד דאסורה לבעלה הוא משום שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצא מחזיר גרושתו אבל כל היכא דליכא למיחש להאי טעמא מותרת לבעלה ומש"ה ס"ל דהיכא דאזול אשתו וגיסו דשריא אשת גיסו לגיסו דליכא למיחש שמא יאמרו גירש זה וכיון שכן לא בעיא גט ומש"ה אשתו שריא אבל היכא דאזול ארוסתו וגיסו דאסירא אשת גיסו לגיסו משום דיאמרו העולם תנאי הוה בקדושי הראשונה וגירש זה ונשא זה וא"כ בעי גט ומש"ה אשתו אסורה משום דהוי אחות גרושתו. ולפי זה פליגי ת"ק ור' יוסי בתרתי חדא היכא דאזול אשתו וגיסו דלת"ק אסירא אשת גיסו לגיסו אע"ג דליכא למימר שמא יאמרו גירש זה ולרבי יוסי שריא אשת גיסו לגיסו ופליגי נמי היכא דאזיל ארוסתו וגיסו דלת"ק אשתו שריא ולר' יוסי אשתו אסורה משום דאשת גיסו בעיא גט וכיון דבעיא גט הויא אשתו אחות גרושתו. וא"ת מנא ליה לר' יוסי דלת"ק אף היכא דלא בעיא גט דליכא למימר גירש זה ס"ל דאסירא אשת גיסו לגיסו אימא דס"ל דאף היכא דאזול ארוסתו וגיסו ס"ל לת"ק דשריא אשת גיסו לגיסו כיון דלא בעיא גט ומש"ה אשתו מותרת. כבר הקשו זה בתוס' ותירצו דמדאיירי ת"ק בשריותא דאשתו ובאשת גיסו לא איירי ש"מ דאשת גיסו אסורה לגיסו אע"ג דלא בעיא גט וליכא למימר דתנאה ה"ל וגירש זה ונשא זה דבכל ענין קנסו רבנן אבל ר' יוסי ודאי לא קניס לחזור לגיסו אלא היכא דבעיא גט דדמיא למחזיר גרושתו כמו בארוסתו וגיסו דאיכא למימר תנאה ה"ל בקדושין. (א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פ"ב מהלכות א"ב דין י"א):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות גירושין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה