אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות בכורות· רבי יהודה רוזאניס

פרק א

הלכה ד

מצוה להקדיש בכור בהמה טהורה כו'. בסוף פרק המקדיש שדהו מחלוקת רבי ישמעאל ורבנן ופסק כרבנן ואזיל לשיטתיה דפסק לעיל בפרק ו' מהלכות ערכין וחרמין כרבנן דסתם חרמים לכהנים וקרא דכל חרם קדש קדשים הוא אתא להקדש עילוי אייתר לן קרא דתקדיש למצוה להקדישו. ודע דהרא"ש פסק כרבי ישמעאל ותמה עליו הרב ב"ח י"ד סימן ש"ו למה לא פסק כרבנן. ונראה דטעמיה דהרא"ש הוא משום דרב קאמר הלכה כר"י דאמר סתם חרמים לבדה"ב ור"י נמי סבר כרבי ישמעאל כדאיתא התם. ועיין בפרק ראשית הגז (דף קל"ז) דאמרינן נתנו בפני כהן בקדושה כו' משמע דס"ל לסתמא דתלמודא דבכור א"צ להקדישו וצ"ע:

הלכה יג

אע"פ שהוא עובר בלא תעשה וכו'. עיין ברכת הזבח (דף קס"ג ע"ב) ודוק:

הלכה יז

שנאמר אך בכור שור וכו'. אין לוקין על לאו זה לפי שלא הועילו מעשיו כלל. וכמ"ש רבינו בפ"ו הלכה ח' וכן בפ' י"ט מהל' סנהדרין לא הביאו:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה