משנה למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי יהודה רוזאניס
פרק ד · הלכה ד
מפי השמועה למדו שזו אזהרה לטבול יום וכו'. כתב מרן ע"ד הראב"ד וי"ל דיש במיתה בידי שמים כו'. וקשה דא"כ שיש בזה מה שאין בזה היאך כתב רבינו ז"ל ואיך אפשר לו לעבוד עד שלא יתחייב כרת אלא מיתה בידי שמים, ומאי קושיא דלעולם מתחייב בשניהם דיש בזה מה שאין בזה וצ"ע. וע"ק מ"ש וז"ל ועוד יש ביניהם דכרת הוא וזרעו נכרתים משא"כ במיתה בידי שמים, א"כ לפי זה חמור כרת ממיתה בידי שמים וחזרה הקושיא במקומה. ומה שרמז הרב בזה מדברי התוס' ביבמות משם מוכח דסברי דכרת חמיר טפי ממיתה בידי שמים. ואני חושב דאין אלו מדברי הרב ואיזה תלמיד כתבו וצ"ע. (*א"ה עיין לעיל פ"ג מהלכות אלו דין י"ט שהאריך הרב המחבר בדברי הראב"ד ומרן ז"ל):