אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש· רבי יהודה רוזאניס

פרק ג · הלכה ב

פרק ג

זה המחנה האמור כאן כו'. כתב הרא"ם ז"ל פרשת נשא ד"ה הצרוע וז"ל אך קשה מנ"ל לרז"ל לומר דמחוץ למחנה מושבו דמשמע שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו בחוץ למחנה ישראל מיירי כו'. ואיכא לעיוני טובא בדברים אלו דמ"ש בתחלת דבריו ופירש ולא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו שאין שום טמא אחר משולח שם דמשמע מדבריו דלפי מה שרצה לומר דמצורע אינו משולח כ"א ממחנה לויה אין הפירוש כן זה אינו דגם לפי דבריו פי' ולא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו הוא שאין שום טמא אחר משולח שם וכמבואר. ובעיקר קושייתו אני תמיה דאם הדברים כן דמצורע אינו משולח כי אם ממחנה לויה וזב וטמא מת אינם משולחים כי אם ממחנה שכינה למאי איצטריך קרא לומר מחניהם ללמדנו תן מחנה לזה ותן מחנה לזה לא לכתוב כ"א מחנם ואנא ידענא שפיר מקרא דבדד ישב מחוץ למחנה מושבו שיש מחנה למצורע בפני עצמו וא"כ ע"כ לומר דקרא דמחניהם אתא ללמדנו תן מחנה לזב ותן מחנה לטמא מת שלא נאמר שיהיו הזב וטמא מת משתלחין למחנה אחת וכמ"ש בגמרא יכול יהיו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת ת"ל ולא יטמאו את מחניהם. והנראה בדעת הרב ז"ל הוא דס"ל דכיון דע"כ איכא שתי מחנות לא מצי למיכתב מחנם דמשמע מחנה אחת ומש"ה כתיב מחניהם אע"ג דלא איצטריך ללמדנו דאיכא ב' מחנות. ולדידי זה אינו דהא כתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב ולא כתיב מן המחנות וע"כ הכוונה היא המחנה של כל אחד ואחד וא"כ הוה מצי למימר נמי מחנם ותהיה הכוונה מחנה של כל אחד ואחד ומדכתב מחניהם ע"כ דאתא לדרשא ללמדנו דין מחודש שלא היינו יודעים אותו והוא תן מחנה לזב ותן מחנה לטמא מת. וכן מה שתירץ הרב ז"ל מהד' מצורעים שהיו חוץ ממחנה ישראל הנך רואה כמה יש מהדוחק בתירוץ זה שנלמוד מדברי קבלה ועוד דנהי דלמדנו משם דמצורע משולח ממחנה ישראל עדיין קושיית הרב ז"ל במקומה עומדת דמנ"ל דהזב וטמא מת הם חלוקים במחנותיהם אימא דכולם אינם משולחים כי אם ממחנה שכינה ומותרים במחנה לויה. אך מאי דקשיא לי בדברי רז"ל דנהי דמהכרח הכתובים למדנו דאיכא ג' מחנות מ"מ עדיין אני אומר דטמא מת משולח ממחנה שכינה דוקא כמו שלמדו מקרא דויקח משה את עצמות יוסף עמו והמצורע משולח ממחנה לויה ומותר במחנה ישראל והזב משולח אף ממחנה ישראל ובזה מתקיימים כל המקראות דמקרא דחוץ למחנה מושבו למדנו שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו ומקרא דמחניהם למדנו תן מחנה לזב ותן מחנה לטמא מת. וכ"ת דקרא דקאמר מחוץ למחנה מושבו דלמדנו משם שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו הכוונה היא להחמיר בשילוח המצורע כלומר שאין שום טמא משולח שם וא"כ ע"כ לומר דהמצורע משולח חוץ ממחנה ישראל זה אינו שהרי הרא"ם כתב שם וליכא למימר דקרא דבדד ישב מחוץ למחנה מושבו דמשמע שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו מבחוץ למחנה שכינה מיירי שהוא מחנה לויה ולא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו שיהיו אסורים להיות במחנה ההוא שאר טמאים שהם זב וטמא מת ואינם מותרים לשבת אלא האחד מהם במחנה ישראל והאחר חוץ ממחנה ישראל. ונמצא בזה שהדבר הפוך שהמצורע קל מכולם כו' משום דמקרא דויקח משה את עצמות יוסף עמו למדנו שטמא מת מותר במחנה לויה ע"כ. הרי שצידד הרב לומר שיהיה המצורע קל מכולם וא"כ נהי דמקרא דויקח משה למדנו שהטמא מת קל מהמצורע אבל עדיין קשה דמנ"ל שהזב קל ממצורע אימא דמצורע קל מזב דזב משולח ממחנה ישראל ומצורע אינו משולח כי אם ממחנה לויה ומותר במחנה ישראל. הן אמת דמה שתירץ הרא"ם מהד' מצורעים שהיו חוץ מחומת ירושלים שהוא חוץ למחנה ישראל הוא צודק לקושיא זו שהקשינו וכבר עלה בדעתי להגיה קצת בדברי הרא"ם ולהעמיס קושייתנו זאת בדבריו והוה ניחא נמי מ"ש בתחילת דבריו ופי' ולא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו שאין שום טמא אחר משולח שם שדקדקנו עליו דגם לפי דרכו הכי הוה פירושו ודוק היטב דאם נאמר דקושיית הרב היא על האופן שכתבנו אתי שפיר דברי הרב. ומיהו נראה דאין לצדד צד זה ולומר דהמצורע יהיה משולח ממחנה לויה ומותר במחנה ישראל משום דמקרא זה דמחוץ למחנה מושבו דפירושו שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו סובל שני פירושים האחד הוא להחמיר על המצורע ופירושו שאין שום טמא משולח למקום שהמצורע משתלח או שהפירוש הוא להקל על המצורע ופי' שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו הוא משום דטמאים אחרים אסורים להיות במחנה ההיא. ולפי צד זה המצורע מותר במחנה לויה. אבל שנאמר חלוקה אמצעית שיהיה המצורע משולח ממחנה לויה ומותר במחנה ישראל זה לא ניתן ליאמר דלא ימנע אם פירוש שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו הוא להחמיר זה אינו שהרי הזב חמור ממנו ואם הוא להקל גם זה אינו שהרי טמא מת קל ממנו. נמצא דלא נשאר לצדד כי אם השתי חלוקות האחרות והחלוקה האחת שהיא להקל היא נמנעת מקרא דויקח משה וכמ"ש הרא"ם וא"כ ע"כ לומר החלוקה האחרת דהיינו להחמיר עליו וא"כ למדנו דהמצורע משתלח מג' מחנות והזב מב' וטמא מת מאחת ועיין בפרק בתרא דזבחים (דף קי"ו):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות ביאת מקדש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה