משנה למלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהודה רוזאניס
פרק יז
הלכה א
מי שהיה נשוי נשים רבות וכו'. (* א"ה עיין בדברי הרב המחבר פרק ב' מהלכות מלוה ולוה דין ג'):
הלכה יא
אבל אם קנו מיד האשה וכו'. עיין בספר בדק הבית סי' צ' שכתב מרן דיש מי שר"ל שאם הבעל רוצה ללוות מעות בשיעבוד נכסיו והמלוה חושש שמא ימות הבעל ותגבה אלמנתו כתובתה מנכסיו ויפסיד חובו ולכן סילקה האשה שיעבוד כתובתה מנכסי בעלה וקנו מידה דלא מהני אלא א"כ קבלה אחריות וכמ"ש הרא"ש בתשובה שאין לך דבר שמבטל טענת נ"ר עשיתי לבעלי אא"כ כתב ללוקח אחריות וגם אני הייתי סבור כן מתחילה ואח"כ נתיישבתי בדבר ונ"ל שמועיל סילוק בענין והוא שקנו מידה וכו' יע"ש. (* א"ה חבל על דאבדין):
הלכה יד
אבל אם שמה לעצמה לא עשתה כלום וכו'. (* א"ה עיין מ"ש בהלכות שלוחין ושותפין בס"ד):
הלכה יט
ומוחלת כתובתה אינה צריכה קנין וכו'. ז"ל הטור סי' קי"ח בשם הרא"ש וששאלת אשה שמחלה כתובתה ונדונייתה לבעלה מחילה גמורה והיא טוענת שעשתה המחילה מפני שהיה מגזם לה לגרשה וכו' אין זה טענת אונס וכו' ועוד שאין האונס ידוע דלא מסרה מודעא מעיקרא. ומוהריק"ו בשרש קע"ו למד מדברי הרא"ש אלו שסובר דאף במתנה בתלויה ויהיב צריך מסירת מודעא כמקצת רבוותא דסברי הכי. וזה לא נהירא דמלבד דהרא"ש בפסקיו בפרק חזקת כתב כדברי התוס' דכל שידוע בעדים שנאנס לא צריך מסירת מודעא במתנה. אין מדברים אלו הכרע דמ"ש ועוד שאין האונס ידוע בלא מסירת מודעא היינו לומר דאי אין ידוע שמסרה מודעא תחילה אף מפי עצמו חיישינן שאחר המתנה חזרה בה ולעולם כל שאמרה כן בפני עדים קודם המתנה גילוי מילתא בעלמא הוא ונאמנת וראיתי למהרימ"ט ח"ב סי' צ"ה דכתב הכי וזה ברור: