משנה למלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהודה רוזאניס
פרק טז · הלכה כה
ואם היה הבעל קיים וכו'. בפרק האשה שנתארמלה היא אומרת בתולה נשאתני וכו' (עיין במ"מ) וכתב ה"ה והכוונה לפי שאין הכתובה נגבית מן המטלטלין וכו'. ובודאי אין זו כוונת הראב"ד ז"ל אלא דעתו כדעת הרי"ף בפ"ק דמציעא ורבים דעמיה דבהודאת כל שטר אינו נשבע משום דאין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות וכן דעת הרמב"ן והרב בעל התרומות האריך בדינים אלו בשער ז' יע"ש. א"כ אפילו שיהא דינו לגבות ממטלטלין כיון שיש בו שיעבוד קרקעות נמי פטור אלא שקושיית הראב"ד זו לשיטתו ולשיטת הרי"ף קשיא. אבל רבינו ז"ל כנראה דלא פטר הודאת כפירת שטר משום כפירת שיעבוד קרקעות אלא משום שאינו יכול לכפור בו כנראה ממ"ש בפרק ד' מהלכות טוען ונטען ולכך אזדא ליה לשיטתו קושיית הראב"ד ז"ל וקשיא ליה קושיית ה"ה ז"ל ודוק. (* א"ה ועיין מ"ש ה"ה פרק ד' מהלכות טוען דין ד' יע"ש):