אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהודה רוזאניס

פרק טו · הלכה א

פרק טו

האשה שהרשת את בעלה וכו'. משמע מדברי רבינו ז"ל דקודם נישואין לא מהני ואי אמרינן דנתינת רשות הלזו מדין מחילה נגעו בה תינח דקודם נישואין לא מהני משום דלא חל עדיין חיוב עונה וקי"ל דכשם דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ה"נ אין אדם מוחל דבר שלא בא לעולם וכמ"ש הר"ן בתשובה סי' נ"ג אלא אי אמרת דאינו אלא נתינת רשות בעלמא (* א"ה כמו שנתבארו שני הצדדין בדברי הרב המחבר לעיל פ"ז מהלכות אלו דין י' יע"ש) אמאי לא מהני קודם נישואין. וכ"ת אף דנימא דמדין מחילה נגעו בה אמאי לא מהני קודם נישואין בעודה ארוסה. הרי בר"פ הכותב אוקימנא למתני' בכותב לה בעודה ארוסה וכתב הר"ן שם והרשב"א סי' תתק"ס דדוקא בעודה ארוסה מהני סילוק אע"פ שעדיין לא זכה בנכסיה אבל קודם אירוסין לא מהני סילוק משום דאין אדם מסתלק מדבר שעדיין אין לו שום זכות בו. וכ"ת דוקא סילוק מהני אף שלא זכה לגמרי כגון בכותב לה בעודה ארוסה אבל מחילה הרי היא כמתנה ואינו מוחל אא"כ זכה לגמרי. הא ליתא וכבר הארכתי בזה לקמן (* א"ה יתבאר בפכ"ג מהלכות אלו דין א' יע"ש) דגם מחילה מהני בדבר שיש לו קצת זכות וא"כ הדרא קושיין לדוכתא דאף דנימא דאשה שהרשת את בעלה מדין מחילה נגעו בה אמאי לא מהני קודם נישואין בעודה ארוסה. הא לא קשיא משום דדוקא בנכסי אשתו מהני סילוק בעודה ארוסה משום דשייך קצת בנכסים אף בעודה ארוסה דהא נפלו לה נכסים משנתארסה לא תמכור לכתחילה וכמ"ש הטור סי' צ'. אבל עונה אין לו שום שייכות בעודה ארוסה ומש"ה לא מהני כי אם אחר הנישואין שחל עליו החיוב ועוד אפשר לומר דנישואין דכתב רבינו לאו דוקא ולאירוסין קרי נישואין. (* א"ה עיין כנה"ג יו"ד סי' רי"ז וסי' רל"ו בהגהת הטור אות כ"ב ועיין בפירש"י והתוס' דפרק האשה שנפלו). ומצינו כיוצא בזה לרבינו בר"פ י"ו מהלכות איסורי ביאה שכתב פצוע דכא וכרות שפכה שנשאו בת ישראל וכו' והתם פשיטא דלאו דוקא שנשאו דבקידושין תליא מלתא. וא"כ ה"נ אפשר דאחר הנישואין דקאמר היינו אחר הקידושין. וכ"ת אם הדברים כן דמחילה לא מהני קודם שיבא החיוב ומש"ה דקדק רבינו לומר אחר הנישואין א"כ היכי אמרי' דהמתנה ע"מ שאין ליך שאר כסות ועונה דתנאו קיים אי לאו מטעמא דהוי מתנה על מה שכתוב בתורה וכבר כתבנו (* א"ה לעיל פ"ו מהלכות אלו דין י' יע"ש) דפירושו הוא על מה שתמחלי לי שאר כסות ועונה והיכי מהני והא אין אדם מוחל דבר שלא בא לעולם. ובשלמא כפי הצד השני שכתבנו דנישואין לאו דוקא ניחא דהכא הוי מתנה בעודה ארוסה. אך כפי הצד הראשון דאפילו בעודה ארוסה חשיב דבר שלא בא לעולם קשה דאמאי מהני תנאי זה. הא לא קשיא כלל דהאומר ע"מ שתמחלי לי שאר כסות ועונה הכוונה היא שתמחול לאחר שיחול החיוב דהיינו אחר הנישואין ותנאי זה מהני משום דאע"ג דקי"ל דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם מ"מ אדם מתנה בדבר שלא בא לעולם וכמ"ש הטח"מ סי' ר"ט סעיף י"ב יע"ש וזה פשוט. ונחזור לענינינו דאי אמרינן דמ"ש רבינו דהאשה שהרשת את בעלה דמדין רשות הוא ולא מדין מחילה אמאי לא מהני קודם הנישואין. שוב התבוננתי בדבר וראיתי דהא לא קשיא ולא מידי דאף דנימא דמדין נתינת רשות הוא מ"מ נתינת רשות לא מהני אלא אחר שחל החיוב. הרי זה דומה לאומר לחבירו חצר זה לכשאקחנו אני נותן לך רשות שתפתח עליו חלונות וכיוצא בזה דפשיטא דלא מהני כיון דבשעת נתינת הרשות עדיין לא חל עליו החיוב. ודע שראיתי להרב פרישה אה"ע סימן ע"ו סעיף י"ז שכתב דמה שכתב רבינו אחר הנישואין רבותא קאמר דאע"ג דמתחילה נשאה סתם ע"כ. ולא ידעתי כוונתו דאטו אם מתחילה נשאה על תנאי זה מי מהני והרי רבינו ז"ל הוא מהסוברים דתנאי לא מהני בעונה:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה