משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי יהודה רוזאניס
פרק ה · הלכה א
שאור ודבש אסורין לגבי המזבח כו'. לא ביאר לנו רבינו ז"ל דבש זה מהו אם הוא סתם דבש האמור בתורה שהוא דבש תמרים או שהוא כולל אף דבש דבורים. וראיתי לרש"י פרשת ויקרא שכתב דכל מתיקת פרי קרוי דבש וכ"כ הרב החינוך שם. וכתב הרא"ם דמה שהכריחו לרש"י הוא מפני שאחר כל שאור וכל דבש צוה שנקריב מהם בקרבן ראשית שנאמר קרבן ראשית תקריבו אותם לה' ואילו לא היה הדבש נאמר אלא על דבש דבורים מהו זה שאמר ראשית תקריבו אותם והלא אין בקרבן ראשית דבש דבורים לפיכך צריכין אנו לומר שכל מתיקת הפרי קרויה דבש דהשתא איכא דבש במנחת ביכורים שהוא מתיקת התאנים והתמרים ע"כ. והנה לא יחוייב מהכרח זה אלא שנאמר דדבש זה אינו דבש דבורים אבל לא יחוייב מזה דכל מתיקת פרי קרוי דבש דלעולם דבש האמור כאן הוא דבש תמרים דוקא כסתם דבש האמור בתורה ומ"ש אחר זה קרבן ראשית תקריבו אותם לה' הוא על התמרים שמביאין מהם ביכורים. שוב ראיתי לרשב"ם ז"ל בפרק הספינה (דף ע"ט) שכתב אילן מלא פירות כו' ולקרבן נמי לא חזו כדכתיב כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו. וכ"כ התוס' פ"ג דמעילה (דף י"ב) וז"ל והפירות אין ראויים למזבח כדכתיב כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ודבש היינו כל מיני מתיקה ע"כ. ובפ"ק דשבועות (דף י"ב) תניא מה הן מביאים מן המותרות קייץ כבנות שוח למזבח והכתיב כי כל שאור וכל דבש כו' תני רב חנינא כבנות שוח לאדם ופירש"י וכל דבש וכל מיני פירות האילן בכלל ע"כ: