אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח· רבי יהודה רוזאניס

פרק ד

פרק ג

הלכה ג

אין הבהמה נפסלת כו'. כתב מרן ומה שלא הזכירו בפרק יוצא דופן כו'. ועיין במה שכתבו התוספות פ"ז דסנהדרין (דף נ"ה) ד"ה וחייבין בסוף הדיבור ודוק:

הלכה ד

מאימתי תפסל הבהמה כו'. כתב מרן והנוסחא זו שכתב הראב"ד רש"י הזכירה ג"כ כו'. וכ"כ הרמב"ן בחידושיו פרק יש נוחלין (דף קכ"ח) בסוגיית תוך כדי דיבור יע"ש:

הלכה ה

שאין אדם מקצה דבר שאינו שלו. (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן פ"ד מהלכות מעילה דין ח'):

הלכה ז

אשרה שבטלה כו'. יליף לה מרן מההיא דהמשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה כו'. ואין צורך לזה דבפירוש אמרינן בירושלמי פ"ק דבכורים הכל מודים באשרה שבטלה שאין מביאים ממנה גזירים למערכה רשב"ל בעי מהו שיביא ממנה לולב יע"ש:

הלכה י

וה"ה באומר לזונה כו'. כתב מרן קשיא לי דפשיטא ובמכ"ש אתי מעבד שאינו חייב בכל המצות כו' ולא ידעתי כוונת מרן דהא עבד זה חייב הוא בכל המצות וכי משום דנמכר פקע קדושתו וצ"ע:

הלכה יג

שאמר לה הבעלי לי בטלה זה כו'. עיין בתשובת מהרימ"ט ח"מ סי' כ"ג שכתב ושמא דאפי' חיוב אין כאן עליו דכיון דאמר לה בטלה זה והיא לא זכתה בטלה וכו'. ומ"ש הרב ושמא דאפי' חיוב אין כאן שמא גרוע הוא דבהדיא כתב הרא"ש ז"ל בההיא דהבעלי בטלה זה כדי דמיו חייב ליתן כיון דשכר פעולתו לא בעי קנין קנה דמיו כנגד הטלה. עיין בפסקיו:

הלכה טו

ואפילו מנה אותה כו'. (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר לקמן פ"ד מהלכות קרבן פסח דין י"א). ומ"ש אבל אם נתן לה עופות כו'. כתב מרן בשם המגדל עוז וכ"ש אווזים ותרנגולים שאינם ראויים להיות מוקדשין שאתנן חל עליהם כו' וזה אינו דלמזבח לא חזו ואם הקדיש דמיהם למזבח או גופן לבדק הבית פשיטא דשרו דהא קי"ל הם ולא שינוייהם וזה פשוט:

הלכה יח

נשתנה המחיר כו'. כתב מרן ועוד דרשו שם הם ולא ולדותיהם ולא ידעתי למה השמיטו רבינו. וכבר כתב רבינו דין זה לעיל פ"ג דין י"ב כי שם ביתו ודוק ברכת הזבח (דף ק"נ:):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי המזבח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה