אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה· רבי יהודה רוזאניס

פרק יז · הלכה ז

הלכה ב

החלוצה אסורה לכהן וכו'. הא דקי"ל דכל עובר על איסור דרבנן מכין אותו מכת מרדות אם בעבירה אחת איכא איסור תורה ואיסור דרבנן כגון אשה גרושה שנחלצה ובא עליה כהן כיון שלוקה משום גרושה אין מכין אותו מכת מרדות משום חלוצה אף שאם היתה חלוצה לבד היו מכין אותו מכת מרדות שאני הכא דאיכא מלקות דאורייתא כ"כ התוס' רפ"ג דמכות (דף י"ג) ד"ה גרושה יע"ש * (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פ"ה מהלכות יסודי התורה שהביא תשובת הרא"ם על אודות כהן שנשא חלוצה וכופין אותו שלא לגרשה וראיתי להרמ"ז בחידושיו לפרק יום הכפורים (דף י"ט ע"ג) שהביא דברי הר"ן ז"ל דס"ל דעל ג' עבירות שאמרו יהרג לאו דוקא אינהו דכל אביזרייהו נמי והביא ראיה מעובדא דמי שהעלה לבו טינא כו' וכתב וז"ל וראיה זו איני מכיר דשאני התם דהחולי בא מחמת העבירה אבל אם אנסוהו לכ"ג לבא על האלמנה דהוא איסורי לאוין מנ"ל דיהרג ואל יעבור יע"ש דהעלה לענין הלכה דבאיסורי לאוין יעבור ואל יהרג ועיין בתשובת הרדב"ז סי' ב' דמחלק ג"כ בין היכא דבא החולי מחמת העבירה ותמיה לי מהירושלמי שהביא הר"ן פרק כל שעה ובפ' אין מעמידין שאפילו א"ל הבא עלין סתם והביא לו מעצי אשרה ימות ואל יתרפא בהן אלמא דבאיסורי לאוין נמי אע"ג דלא בא החולי מחמת העבירה יהרג ואל יעבור וע"ק לי איך לא זכר דברי הרא"ם ז"ל שהביא הרב המחבר שם דאפילו באיסורין דרבנן הדין כך. ודע דאע"ג דלהרמב"ן אין מלקות מן התורה אלא בביאה גמורה מ"מ אין ללמוד מההוא עובדא כדברי הרא"ם דשאני התם דעיקרו מן התורה משא"כ חלוצה והש"ך י"ד סי' קנ"ז הוכיח מסוגיא זו כהרמב"ן ודבריו צ"ע): כהן שנשא ספק חלוצה כו'. אם לא בא דין זה מפורש באיזה מקום אפשר דיליף לה רבינו ממאי דקיימא לן שאין מוציאין אותה וכל שכן שאין הולד חלל דאם היה מחלל זרעו היינו כופין אותו להוציא שלא ירבה חללים בישראל ולא ראיתי בשום מקום ביאת היתר שיחלל זולת חלל שנשא כשרה מגזירת הכתוב דכתיב ולא יחלל זרעו מה הוא מחלל אף זרעו מחלל אבל בשאר הדברים ליכא חילול אלא בביאת איסור וראיתי לה"ה לקמן פי"ט מהלכות אלו דין ד' על מ"ש רבינו כ"ג שנשא בוגרת או מוכת עץ לא חיללה שכתב וז"ל כבר נתבאר שאם נשא בוגרת או מוכת עץ שאין מוציאין מידו כ"ש שאין הולד חלל ע"כ. הרי לך מבואר דס"ל דכל מקום שאנו אומרים שאין מוציאין מידו כ"ש שאין הולד חלל. וראיתי להטור א"ה סי' ז' סי"ט שכתב וז"ל כהן הבא על ספק גרושה או ספק חלוצה הרי זו ספק חלל והולד ספק חלל ע"כ. ודברים אלו תמוהים בעיני ותמהני ממרן ז"ל איך לא נתעורר בזה לכתוב דרבינו פליג עליה. שוב ראיתי למרן ז"ל בשלחנו שהשמיט דין זה דספק חלוצה ולא כתב אלא ספק זונה או ספק גרושה ואין ספק דבכוונה מכוונת השמיט חלוקת ספק חלוצה משום דס"ל דספק חלוצה הולד כשר אך ראיתי למור"ם שם שהגיה או ספק חלוצה ואם כוונתו היא לחוש לסברת הטור תמהני דהא ספיקא דרבנן הוא ופשיטא דהלכה כדברי המיקל ומה גם דמסתבר טעמיה והחכם בעל ב"ח חילק דאם נשא אותה תיקנו חז"ל דהם כשרים כדי שלא יוציא אותה משא"כ כשבא עליה בזנות ע"כ. ואלו הם דברים שאין הדעת סובל אותן ובטיו"ד סי' שע"ג ס"ב כתב וז"ל חלל של דבריהם כגון שנולד מחלוצה אסור להטמא למתים ואם נולד מספק חלוצה הוי כהן גמור ע"כ. ולא חילק שם בין נולד בנישואין לנולד ע"י זנות וכן עיקר ולדידי ט"ס הוא שנפל בדברי הטור והגירסא הוא ספק חללה שהיא מן התורה ואפשר שהיה כתוב ח' לבד וסבר המדפיס שהוא חלוצה וטעה בזה ועיקר הגירסא היא ספק חללה:
דע שראיתי לה"ה לעיל בפט"ו מהלכות אלו דין ג' על מ"ש רבינו ז"ל כותי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר שכתב דהרמב"ן העלה הדבר בספק וכתב ואם נשאה אין מוציאין מידו והולד ספק חלל ע"כ. וזה הפך ממה שכתבנו דכל מקום דקי"ל דאין מוציאין מכ"ש דאין הולד חלל וצ"ל דכלל זה שכתב ה"ה לא אמרו אלא בדבר שבודאי קי"ל דאין מוציאין מכ"ש דאין הולד חלל דומיא דבוגרת ומוכת עץ לכ"ג אבל בספיקות אין כלל זה אמור אלא דאפשר דאין מוציאין והולד יהיה ספק חלל. ומ"מ דברי הרמב"ן ז"ל תמוהים הם בעיני דהא למ"ד דעכו"ם ועבד הבא על בת ישראל דהולד פגום דבר תורה הוא דהא מק"ו מאלמנה מייתינן לה וכדאיתא בפרק החולץ (דף מ"ד) וכיון שנסתפק הרב הלכה כמאן הו"ל למיזל לחומרא כדין ספק גרושה או ספק זונה שפסק רבינו דמוציא בגט וכתב ה"ה זה פשוט דספיקא דאורייתא הוא. ואם נדחוק עצמנו דס"ל להרמב"ן ז"ל דמדרבנן הוא וק"ו לאו דוקא דהא אין מזהירים מן הדין א"כ למה הולד ספק חלל מאי שנא מספק חלוצה שכתב רבינו דהולד כשר ועוד דאי מדרבנן היא כיון דמספקא לן אמאי לא תנשא לכתחילה לכהן כדין כל ספיקא דרבנן דאזלינן לקולא ואפילו לכתחילה וכ"ת הרי ספק חלוצה דלכתחילה לא תנשא אף שהוא ספיקא דרבנן הא ל"ק שהרי כמה כרכורים כרכר הרמב"ן ליישב זה דמאי שנא ספק חלוצה משאר ספק של דבריהם דאזלינן לכתחילה לקולא וכמ"ש ה"ה בפ"ח מהלכות יבום וחליצה דין ח' יע"ש. ואותם הטעמים לא שייכי הכא. סוף דבר שדברי הרמב"ן ז"ל הללו שגבו ממני והדבר צריך תלמוד:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות איסורי ביאה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה