אור ברסלב
משנה למלך אחרון (הרמבם) תפילין מזוזה וספר תורה › פרק א

משנה למלך אחרון (הרמבם)· רבי מרדכי לוריא

תפילין מזוזה וספר תורה · פרק א

תפילין מזוזה וספר תורה

ה) הלכות תפילין פ"א הי"ג ותמהני דאי בגר תושב כו' דכל שאינו כו' ופשיטא דלא עדיף ג"ת מאשה ועבד וצ"ע נראה דנעלם מרבינו דברי הד"מ בא"ח סי' ט"ל והובא שם בבה"ט דאע"ג דג"ת פסול לכתיבת ס"ת אפי"ה בתפילין ומזוזות אין לחוש והרי דעדיף וקושית רבינו מהא דכל שאינו בקשירה אינו בכתיבה יע"ש בפת"ע שכתב דהד"מ מיירי בג"ת שקבל עליו כל מצות לבד מאיסור נבלה וא"כ ישנו בקשירה והה"נ מיירי מרן הב"י וכמו דאמרינן בע"ז רס"ד ע"ב איזהו גר תושב כל שקבל עליו בפני ג חברים שלא לעבוד ע"א דברי ר' מאיר וחכמים אומרים כל שקבל עליו ז' מצות שקבלו עליהם בני נח אחרים אומרים אלו לא באו לכלל ג"ת אלא איזהו ג"ש זהו גר אוכל נבילות שקבל עליו לקיים כל מצות האמורות בתורה חוץ מאיסור נבלות והרי דאחרים ס"ל דאינו נקרא ג"ת אלא באופן שכתבנו בשם הד"מ: והגם דלענין הלכה נראה דלא קי"ל כאחרים דהרמב"ם סו"פ עשירי מעכו"ם ופי"ד מאס"ב ה"ז פסק כחכמים וכמ"ש בכ"מ וכן כתב הטור והש"ע ביו"ד סי' קכ"ד גר תושב דהיינו שקיבל עליו ז' מצות ובפ"ח מהל' מלכים הלכה יו"ד כתב עוד שצריך לקבל בפני ג' חברים וע"ש בכ"מ הטעם שפסק לזה ובגיטין דז"ן ע"ב תנא נעמן ג"ת הי' פירש"י שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע"א וכן משמע מדבריו בסנהדרין דצ"ו ע"ב בהא דנאמן ג"ת הי' וכן עוד במציעא דקיא במשנה ג"ת יש כ' משום ביומו תתן שכרו פירש שקיבל עליו שלא לעבוד ע"א ואוכל נבלות וטריפות ואפשר לומר דגם רש"י דס"ל דג"ת היינו בקבל עליו שלא לעבוד ע"א היינו דווקא לענין רפואתו שיהא מותר לרפאותו כדחזינן גבי נעמן שנתרפא על ידי אלישע הנביא וכמ"ש הב"ח ברי' סי' קכ"ד לענין מגעו ביין דשרי בהנאה משא"כ לענין להחיותו כמו הא דמיירי בע"ז דס"ד יש לומר דגם רש"י מודה לדעת הרמב"ם דלא סגי בלא קבלת ז' מצות וע"ע במכות ד"ט לענין גלות ובהשגות הראב"ד ובדברי הכ"מ פ"ה מהל' רוצח ה"ג מש"כ וע"ע בט"ז יו"ד סי' ב' בשחיטת ג"ת דלדעת הראש פסולה מה"ת ולדעת הרמב"ם היא מדרבנן דנראה דשם לא יש חילוק אי מיירי בשקבל עליו ז' מצות דהא לדעת הרמב"ם כפי הבנת הכ"מ והלח"מ (ודלא כהש"ך) בשלא לעבוד ע"ז סגי לזה ולדעת הרא"ש אפי' בקבל עליו ז' מצות ג"כ לא מהני דהא טעמו מדכתיב וזבחת ואכלת מה שישנו בזביחה אכול מזבחו ושאינו בזביחה אל תאכל מזבחו וכמ"ש טעם זה בתוס' חולין ד"ג ע"ב ד"ה קסבר והמתבאר מכל הנז' דאין שום אחד מהפוסקים שיסבור דג"ת הוא באופן שכתבנו בשם הד"מ עכ"ז לא קשה דהלא רבינו המשל"מ בעצמו כתב בפ' עשירי מהל' מלכים ובדין ז' בתחילתו) דגר תושב שהוזכר בתורה היינו שמל וקבל עליו ז' מצות ומאי דאמרו דג"ת היינו שקיבל ז' מצות ולא קאמר ח' מצות עם מילה היינו משום דקום עשה לא חשיב יע"ש והנה הרמב"ם בפי"ד מאס"ב אומר בפירוש להיפך שכתב שם איזהו ג"ת כו' ולא מל ועי' בס' יצחק ירנן שם בראייתו לדעת רבינו המשל"מ והרי דבע"כ לומר דאין הכרע גמור מהו ג"ת ולא לכל הדברים דינו שוה דיש דסגי בקבלה שלא לעבוד ע"ז ויש דבר שצריך לקבלת ז' מצות וא"כ אינו רחוק וזר לומר דהב"י מיירי בג"ת שכתב הד"מ וזה ישנו בקשירה ובכתיבת תפילין ומזוזות וכמ"ש ליישב דבריו מתמיהת רבינו:

ו) שם הלכה ט"ז ויש להסתפק כו' ולא מצאתי ובתשובת הב"ח כו' הנה יעי' פ"ת יו"ד סי' רע"ו סק"ז וז"ל ועי' בתשובת ב"ש בסוף הספר כו' ועי' בשאילת יעב"ץ דספוקי מספקא לי' בזה כו' ודעתו לדינא דיש להחמיר בין בנטפלות מלפניו ובין מלאחריו דלכתחי' אין לכותבם חוץ לשיטה אכן בדיעבד אין לפסול יע"ש וכנראה שנעלמו מהם דברי רבינו המשל"מ וע"ע בשו"ת משאת משה בשניות חיו"ד סי' יו"ד שהאריך להשיג על באר שבע ודעתו להקל בדיעבד וכמ"ש בשאלת יעב"ץ יעש"ב ומ"ש הרב המגיה בדברי רבינו בכאן דבתשו' הב"ח סי' קי"ג מחלק בין מחיקה לתלי' ועי' בס' ווי העמודים סס"י ט' שהביא דבריו וכתב עליו וז"ל ובירושלמי פ"ק דמגילה בעי אם מותר לתלות הנטפלות כגון לה' או בה' ומשמע דנטפל אחריו פשיטא לי' דאסור ולא בעי אלא בנטפל לפניו ע"ש וצ"ע אי דוקא לכתחילה הוא דאסור או דגם בדיעבד יש לפסול ודלא כשאילת יעב"ץ:

שם פ"ד ה"ה אבל אם הניח כו'. וזה סותר למ"ש בסי' ב' כו' וצ"ע: אין זה סתירה. דהא ר"ת הוא הראש מהסוברים לברך שתים. ואפי"ה ס"ל דברכת להניח קאי גם על תפילין של ראש וכמ"ש הרא"ש בשמו הו"ד בב"י סי' כ"ה וז"ל וכתב הרא"ש דכר"ת מסתבר שעיקר תיקון הברכות כך היתה בתחילת הנחתה תקנו לברך להניח וקאי נמי על של ראש. וכשמניח של ראש מברך על מצות שזו היא גמר המצוה כו' יע"ש. וא"כ מזה שכתב בסי' ב' כי ברכת של יד שייכא גם על תפילין של ראש אין שום גילוי דעת דס"ל שלא כר"ת וזה פשוט וברור:

תוכן העניינים

משנה למלך אחרון (הרמבם)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה