משמרות כהונה חלק ג· רבי אברהם הכהן יצחקי
מסכת מכשירין · פרק ו
משנה ב
כל הקמחין והסלתות וה"ט לפי שלותתין והיינו בשאר ימות השנה אבל קרוב לפסח לא לתתי מטעמא דחמץ והיינו דכ' המג"א והפר"ח בסי' קנ"ג דסתם מוכרים לא לתתי והיינו שאמרו בפ' כ"ש של גויים ועיין להחזו"ן:
משנה ד
דבש דבורים הק' התי"ט דדבש תמרי' נמי דבש סתמא קרי ליה קרא ותי'. דבלשון בני אדם אית להו ליווי ע"כ. והק' החזו"ן דא"כ בשמן נמי מתחלק דינו לפי המקומות כמו ששנינו בנדרים דהנודר מן השמן בא"י מותר בשמן שומשמין ובח"ל מותר בשמן זית משום דאזלי' אחר לשון בני אדם וא"כ הכא אי אזלי' בתר לשון בני אדם הוי דינו כמו נדרים ע"ש ולע"ד לק"מ דבנדרים ודאי דאזלי' אחר לשון ב"א ולכל עיר אזלי' בתר הל' שלהם אבל הכא איירי בדברי תורה אלא משום דאיכא ריבוי דכל משקה ומיעוט דמים אמרי' דלא מיעט אלא דבר אחד דהיינו שיש לו שם ליווי בכל המקומות אבל אם אין לו שם ליווי באחד מהמקומו' נכנס בריבוי דמסתברא דהיכא דאיכא מיעוט וריבוי לא ממעטי' אלא דבר א' הגרוע שבהם וכ"ש אם הריבוי כלשון כל כידוע ופשוט הוא:
והנה מדנקט התנא שמן סתם משמע דכל מין שמן הוי משקה וכן הרמב"ם בחיבורו העתיק שמן ומרן בב"י א"ח סי' קנ"ט גבי דבר שטיבולו במשקה העתיק שמן זית ועיין לה' דברי אמת בקונטריס יו"ד ך דף צ"ז ע"ב:
תם ונשלם מסכת מכשירין