אור ברסלב
משלי יעקב מגיד מראשית

משלי יעקב· רבי יעקב קראנץ

מגיד מראשית

המשל מתהלל בעדו

הקדמת המביא לדפוס

יודעי התורה ומביני הדרך ילכו בה, אין נסתר מהם גודל מעלת המשל, כי כבר כתוב בתורה, ושנוי בנביאים, ומשולש בכתובים, כתוב בתורה יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור (ויחי י"ז), נפתלי אילה שלוחה וגו', (שם כ"א) ואשא אתכם על כנפי נשרים גו' (יתרו ד'). כמעשה לבנת הספיר גו' (משפטים כ"ד י') כאשר ישא האומן את היונק גו' (בהעלותך י"א י"ב) עתה ילחכו הקהל גו' כלחוך השור את ירק השדה (בלק כ"ב ד') כתועפות ראם לו (בלק כ"ג כ"ב) כנחלים נטוי כגנות עלי נהר גו' (שם כ"ד ז') כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה (תצא כ"ב כ"ו), יערוף כמטר לקחי גו' כשעירים עלי דשא גו' (האזינו ל"ב ב') וכדומה רבים המה:

שנוי בנביאים ויגידו ליותם וילך ויעמוד בראש הר גריזים גו' ויאמר להם גו' הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך וגו'. (שופטים ט' ז') כאשר יאמר משל הקדמוני גו' (שמואל א' כ"ד) כרם הי' לידידי בקרן בן שמן (ישעי' ה') כאשר יחלום הרעב גו' (שם כ"ט א') ומשולש בכתובים כמאמר המשורר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם (תהלים ע"ח) וכמוהם רבים בתנ"ך הגלוים והידועים, ובפרט השלשה ספרים תהלים משלי איוב מלאים מפה על פה משלים ומליצות נחמדים מזהב וכמאמר החכם (משל א' ו') להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם. וגם (מלכים א' י"ב) וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים. וגם (קהלת י"ב) ויותר שהי' קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר ותקן משלים הרב', וכמאמר המדרש (שיר השירי' א') ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה. את מוצא שעד שלא עמד שלמה לא היתה דוגמה (דמיון ומשל) רב נחמן תרתין רב נחמן אמר לפלטון גדולה שהיו פתחים הרבה וכל שהי' נכנס בתוכה הי' טועה מדרך הפתח' בא פקח א' ונטל הפקעת (עץ קטן ועגול שהאורגים גוללים עליו הערב) ותלאה דרך הפתח היו הכל נכנסין ויוצאין דרך הפקעת, כך עד שלא עמד שלמה לא הי' יכול להשכיל דבר תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין דברי תורה. רב נחמן לישנא חורי לחורשא (פי' יער) של קנים ולא הי' אדם יכול להכנס בה ובא פקח א' ונטל את המגל וכסח (קצר) התחילו הכל נכנסין דרך הכסוח ויוצאין כך שלמה - א"ר יוסי לקופה גדולה מלאה פירות ולא הי' לה אוזן ולא היתה יכולה להטלטל ובא פקח א' ועשה לה אזנים והתחילה להטלטל ע"י אזניה וכך עד שלא עמד שלמה לא הי' אדם יכול להשכיל דברי תורה וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה, א"ר שילא לקיתון גדול מלא רותחין ולא הי' לו אזן להטלטל ובא א' ועשה לו אזן והתחיל להטלטל ע"י אזנו, א"ר חנינא לבאר עמוקה מלאה מים והי' מימיה צוננים ומתוקים וטובים ולא היתה ברי' יכולה לשתות ממנה. בא אדם א' וספק לה חבל בחבל משיחה במשיחה ודלה ממנה התחילו דולין ושותין, כך מדבר לדבר ממשל למשל עמד שלמה שלמה על סודה של תורה, דכתיב משלי שלמה בן דוד מלך ישראל (משלי א') ע"י משלותיו של שלמה עמד על דברי תורה. – ורבנן אמרין אל יהי' המשל הזה קל בעיניך שע"י המשל הזה אדם יכול לעמוד על דברי תורה, משל למלך שאבד זהב מביתו או מרגליות טובה לא ע"י פתילה כאיסור הוא מוצא אותה, כך המשל הזה לא יהי' קל בעיניך שע"י המשל אדם עומד על דברי תורה, תדע לך שהוא כן שהרי שלמה ע"י המשל עמד על דקדוקיה של תורה כו' ע"ש:

וגם בסנהדרין (דף ל"ט) מצינו שבח המשל דאמר ר' יוחנן כי הוה דרש ר מאיר בפירקי' הוה דריש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי (משלים). ואר"י שלש מאות משלות שועלים היו לו לר"מ ואנו אין לנו אלא שלש, אבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה (יחזקאל י"ח) מאזני צדק אבני צדק (ויקרא י"מ) צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו (משלי י"א). פי' רש"י אבות אכלו בוסר. משל הוא שרימה השועל את הזאב לכנס לחצר היהודים בערב שבת בתקן עמהם צורכי סעודה ויאכל עמהם בשבת וכשבא ליכנס חברו עליו במקלות, ובא להרוג את השועל, אמר לא הלקוך אלא בשביל אביך שפעם א' התחיל לסייען בסעודה ואכל את כל נתח טוב, אמר לו ובשביל אבא אני לוקה אמר לו הן האבות יאכלו בוסר ושיני בנים תקהנה. אבל בא עמי ואראך מקום לאכול ולשבוע, בא לו על הבאר ועל שפתו מוטל עץ והחבל מושכב עליו ובשני ראשי החבל שני דליים קשורים נכנס השועל בדלי העליון והכביד וירד למטה ודלי התחתון עלה. א"ל הזאב למה אתה נכנס לשם. א"ל יש כאן בשר וגבינה לאכול ולשבוע והראה לו דמות הלבנה במים כדמות עגול כמין גבינה עגולה, אמר אני האיך ארד א"ל הכנס אתה בדלי העליון ונכנס והכביד וירד, ודלי שהשועל עליו עלה א"ל האיך אני עולה א"ל צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו לא כך כתיב מאזני צדק וגו': מהרש"א אבות יאכלו וכו'. מאזני צדק אבני צדק כו'. לכאורה לפי פי' רש"י אין כאן רק ב' משלים ועוד מאי אבני צדק במשל הזה, ושמעתי שיש לישב בזה דמייתי קרא אבני צדק דלכאורה לא שייך הכא בעניננו והוא משל שלישי, לפי שהשועל הי' ירא לנפשו לירד למטה בדלי להכניס עצמו בספק נפשות דשמא לא ירד הזאב בדלי השני, וע"כ הניח אבן בדלי השני שהי' משקלו יותר ממנו וגם לקח עמו באותו דלי שירד הוא אבן אחר כזה ונמצא שהי' הוא ואותו אבן שעמו משקלו יותר מאבן שהי' בדלי השני ועל ידו. ושוב אם לא הי' יורד הזאב בדלי השני היה הוא משליך אותו אבן שעמו בתוך הדלי והי' הוא עולה ע"י אותו אבן שבדלי שני שמשקלו יותר ממנו, והיינו דקאמר אבני צדק, והשתא ניחא כמו שהראה לו דמות גבינה בצורת לבנה הכי נמי הראה לו דמות בשר ע"י צורת אבן:

ונראה דהמשלים האלו כפרש"י דברי הבאי הם לכאורה, אבל הנמשל בהם הוא עיקר והוא שהרשע בכל מקום נקרא זאב כמ"ש זאבי ערב, וע"ש שהוא טורף וגוזל למלא תאותו, והחכם בכל מקום המשילו אותו לשועל ע"ש שהוא החכם ביותר בחיות וע"פ מ"ש ששכר הצדיקים אינו בעוה"ז רק בעוה"ב בעוה"ב ומי שטרח בע"ש יאכל בשבת, והרשע מקבל שכרו משלם בעוה"ז שדומה לע"ש וכשבא הזאב שהוא הרשע לטרוח בקצת בע"ש אין דעתו רק למלא תאותו בע"ש כמו אביו הרשע ולכך דוחין אותו במקלות מלטרוח ולקבל כל שכרו בעוה"ב שהוא שכר אמיתי שכיון שקבל שכרו המדומה בעוה"ב, בא להרוג ואמר ע"ש הכתוב צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו וגו'. וע"פ מ"ש בפרק אין דורשין זכה צדיק נטל חלקו וחלק הרשע בג"ע לא זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגהינם שנא' לכן בארצם משנה יירשו, וגם רשעים משנה שברון, וז"ש צופה רשע לצדק להמיתו וליטול חלק הצדיק בעה"ז, אבל ה' לא יעזבנו בידו בעה"ז כדי שיקייים מצות התורה ויקבל שכר טוב וחלק הרשע בג"ע לעה"ב. ולא ירשיענו בהשפטו ביום הדין לעוה"ב לא ירשיע את הצדיק בגיהנם כי הרשע נוטל חלקו של צדיק בגיהנם. ואמר לצדיק קוה אל ה' בעה"ז ושמור דרכו וירוממך בעה"ב לרשת ארץ החיים גם חלק הרשע כמ"ש בארצם משנה ירשון ובהכרת רשעים אז מחלקם תראה ותעבור היינו בעוה"ז עולם העובר וגו'. שמר תם וגו'. בעוה"ז והזכה שתהיה באחריתך בעה"ב שלום מן הרשעים אבל אחרית רשעים בעה"ב נכרתה מחלקם ותשועת צדיקים וגו' בעה"ז בדורונות שלא יהרגוהו. וא"ל השועל לא הלקוך כו' בא לפייסו בשביל אביך שנהנה כ"כ מעה"ז שגם אתה ראוי לכך במעשה אבותיך הרשעים ליהנות מעה"ז. וע"ד שאמר הכתוב אבות יאכלו בוסר שהנה תענוגי עה"ב שאינן שלמים. אבל בא עמי ואראך מקום לאכול כו' דהיינו ליהנות ולקבל שכרך משלם בעה"ז והראה לו בשר וגבינה והם הדורונות והמתנות שנותנים לרשעים בעה"ז בתוך הבאר בדמות הלבנה שהעה"ז בתעונוגי דומה ללילה ואינה רק שכר מדומה בעלמא והראה, לו לירד ע"י המאזנים כי הזכיות והחובות נשקלים במאזנים בחדש תשרי שע"כ נקרא מזלו מאזנים והשועל שהוא דמיון הצדיק מקבל עונשו בעה"ז והיינו שיורד למטה בדלי עם האבן שהוא רמז על היצה"ר שהלך קצת אחריו בעה"ז דאין אדם כו'. ואבן הוא היצה"ר כמ"ש והסירותי לב האבן גו'. והוא משליך את האבן שהוא היצה"ר מתוך דליו דהיינו שהוא כובש יצה"ר בעוה"ז ועי"ז דליו הולך למעלה בעה"ב ודלי השני שבו הזאב והרשע מכריע ויורד למטה בגיהנם בעה"ב עם האבן שבתוך הדלי שהוא היצה"ר שלא השליך אותו בעה"ז. וא"ל צדיק מצרה נחלץ וגו' דהיינו שנחלץ מצרה שבעה"ז ויבא רשע תחתיו לקבל חלק גיהנם שלו וק"ל עכ"ל:

וכל הש"ס והמדרשים והספרים מלאים משלים ומליצות אשר אין מספר. לזאת בראותי כי גדלה חמדת לבב אישים גדולים וקטנים לשמוע משלי הרב הג' ר' יעקב מ"מ מדובנא ז"ל. אך המה מפוזר ומפורד בין הכתובים ולאו כל האדם יכול להשיג הספרים במחיר רב כסף כי אין כסף. ומה גם אותן המשלים אשר שמעתי ע"פ וכי כלם שמעו ? לכן לקחתי עת לחבק ולחבר הכל על הספר לבוא בספר וסיפור למען יתענגו אחיי ב"י כחפצם ורצונם. ויש בהם יותר משש מאות משלים מתוקים ונופת צופים. הן אשר אספתי מבין הכתובים והן אשר שמעתי ממגידי האמת כי יצאו מפיו של אותו צדיק ושמעתי שכל שכל גאוני וצדיקי הדור אוהבים לשמוע משליו וידוע כי הרב החסיד הגאון מווילנא זצליה"ה שלח אחריו כמה פעמים לשמחו במשליו המתוקים. ה' יקיים בנו מהרה. המשל העתיד רני עקרה לפ"ק:

המלקט משה ניסבוים בעמ"ח ספר שערי ירושלים.

תוכן העניינים

משלי יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה