אור ברסלב
משל הקדמוני שער שני › היה איש אחד בארץ התימני (מתוך השער השני - השודד והנזיר)

משל הקדמוני· רבנו יצחק אבן סהולה

שער שני · היה איש אחד בארץ התימני (מתוך השער השני - השודד והנזיר)

אמרו כי היה באשדוד (מתוך השער השני - החסיד ואשתו הנואפת)

הָיָה אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ הַתֵּימָנִי (מתוך השער השני - השודד והנזיר)

מתוך השער השני [השודד והנזיר]

הָיָה אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ הַתֵּימָנִי / מִמִּשְׁפַּחַת

הַדָּנִי / וּשְׁמוֹ חֶבֶר הָאֲחוֹחִי / בֶּן-בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי, /

וְלֹא לָמַד תּוֹרָה בְּקַטְנוּתוֹ / וְאֶל חֹק וּמִשְׁפָּט לֹא הִטָּה

אֱמוּנָתוֹ, / שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלוֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ / וְהָיָה

מְזַלְזֵל אָבִיו וְאֶת בְּנֵי עַמּוֹ, / וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ, /

וַיִּתְחַבֵּר אֶל בְּנֵי בְלִיַּעַל וַּיִּמְעֹל מַעַל. / וְכַאֲשֶׁר

רָאָה אָבִיו אָרְחוֹתָיו / מַהֲלָכָיו וּנְתִיבוֹתָיו, / הִדִּיחוֹ

מִבֵּיתוֹ לְרֹעַ מַעֲשָׂיו / וְנִדָּהוּ וְהוֹרִידוֹ מִנְּכָסָיו. /

וַיֵּצֵא הָאִישׁ מִבֵּית הָאִישׁ הַנֶּאֱמָן / אֶל מִדְבַּר צִן נֶגְבָּה

מִקְצֵה תֵימָן, / וַיְהִי לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב מַשָּׂא וָטֹרַח / נָחָשׁ

עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפוֹן עֲלֵי אֹרַח.
וַיְהִי הַיּוֹם וְהִנֵּה נָזִיר אֶחָד עוֹבֵר / לְיִרְאֵי

אֱלֹהִים רֵעַ וְחָבֵר, / וַיִּתְפֹּשׂ בּוֹ הָאִישׁ לְבַהֲלוֹ / וְלִגְזֹל

הוֹנוֹ וְחֵילוֹ – / וְלֹא מָצָא בְיָדוֹ דָבָר, / כַּאֲשֶׁר חָשַׁב

וְסָבַר. / וַיְהִי כִרְאוֹתוֹ כִּי הָאִישׁ הַתָּמִים / אֵין לוֹ דָּמִים,

/ הֵחֵל לְהַלְאוֹתוֹ וּלְהַכְאִיבוֹ / וּלְעַנּוֹתוֹ וּלְהַרְעִיבוֹ. /

וְכִרְאוֹת הַנָּזִיר צָרָתוֹ וְחִילוֹ, / וַיֵּבְךְּ וַיִּתְחַנֶּן לוֹ /

וַיֹּאמַר ״לָמָּה תַעֲשֶׂה כֵן לְעַבְדֶּךָ / וְלָמָה אָמוּת נֶגְדֶּךָ? /

לֵךְ עִמִּי, אַל תֶּחְדַּל חָדוֹל – / וַאֲנִי אַעְשֶׁרְךָ עֹשֶׁר גָּדוֹל

/ וְאֶתֵּן לְךָ כֶּסֶף וְזָהָב / וְכֹל אֲשֶׁר תֶּאֱהַב״. / וַיֹּאמֶר לוֹ

״אִם כֵּן / שָׁאַתָּה עָשִׁיר וְלֹא מִסְכֵּן, / הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת

דְּרָכֶיךָ / וּבַמֶּה נֶעְשַׁרְתָּ וּמַה מְּלַאכְתֶּךָ / וּמֵאַיִן

תָּבוֹא וּבְאֵיזֶה מָקוֹם יָשַׁבְתָּ / וּמָה אַרְצְךָ וְאֵי מִזֶּה עַם

אַתָּה״.
וַיֹּאמַר ״אֲנִי הָיִיתִי מִתְעַסֵּק בִּסְחוֹרָה /

בְּצוֹר הַמַּעֲטִירָה, / וָאֱהִי רוֹכֵל בְּכָל מִינֵי תְמוּרָה /

בְּרֹאשׁ כָּל בֹּשֶׂם וּבְאֶבֶן יְקָרָה. / וַתִּגְדַּל מְאֹד יִפְעָתִי

וּתְבוּנַת מַחְשְׁבוֹתַי / וַתַּעַשׂ כֶּסֶף וְזָהָב בְּאוֹצְרוֹתַי. /

וַיִּבְעַט לִבִּי בְּיוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא שַׁחַר / מֵרֹב כָּל הוֹן

בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צַחַר, / וַיִּתְגַּבֵּר יִצְרִי עַל נַפְשִׁי

הַהֲדוּרָה / וַיְסִירֶהָ מִגְּבִירָה, / וַיֵּלֶךְ לוֹ לְבַקֵּשׁ גַּאֲוָה

/ אֶל קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה. / וַיְהִי יוֹם אֶחָד בְּפָקְדִי עֲווֹנַי /

הוּא יוֹם יִוָּדַע לַייָ – / וְהִנֵּה כְאֵב גָּדוֹל – עַד לָמוּת

שָׁאֲלָה נַפְשִׁי / וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִית רֹאשִׁי. / וָאֶשְׁלַח אֶל

הָרוֹפְאִים לִדְרֹשׁ / לְרַפּאוֹת כְּאֵב הָרֹאשׁ, / וָאַרְבֶּה לָהֶם

מֹהַר וּמַתָּן / בִּגְדֵי מֶשִׁי וְרִקְמָה וּשְׂרִיקוֹת פִּשְׁתָּן. /

וַיִּשְׁתַּדְּלוּ לַעֲשׂוֹת לִי רְפוּאָתָם, / אִישׁ אִישׁ כְּפִי

עֲבוֹדָתָם, / וַיְצַוּוּ עָלַי ״מִמַּאֲמָרֵינוּ אַל תִּגְרַע /

וְנִשְׁמַרְתָּ מִכָּל דָּבָר רַע – / וְהוּא כָל מַאֲכָל קָשֶׁה וְכָבֵד /

אֲשֶׁר לֹא יֵעָבֵד – / בְּקָנֶה וְקִדָּה לְהַשְׁלִים מַעֲלָתוֹ /

וְקִנְמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ״ / לְהִמָּלֵט מִדֶּבֶר וֶאָסוֹן / לִמְשֹׁחַ

רֹאשִׁי בְּשֶׁמֶן שָׂשׂוֹן. / וָאֶעֱשֶׂה כְּפִי מִצְוָתָם וְלֹא

אֵחַרְתִּי, / וּבְכָל אֵלֶּה נִשְׁמַרְתִּי וְנִמְשַׁחְתִּי – / וְלֹא

שָׁלַוְתִּי וְלֹא שָׁקַטְתִּי וְלֹא נַחְתִּי. / וָאֶשְׁלַח בְּעַד רוֹפֵא

אֶחָד מִגְּדוֹלֵיהֶם / שַׂר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם, / וְהִנֵּה הוּא בָקִי

בְכָל עִנְיָן / גָּדוֹל בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן. / וָאֹמְרָה אֵלָיו ״עַל

כָּל אֲשֶׁר הֵבִינוּ וְהִשְכִּילוּ – / כִּי לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא

יַצִּילוּ. / וּמִיּוֹם עָשִׂיתִי מַאֲמָרָם – כִּמְעַט לֹא אָבַדְתִּי

אָבוֹד / כִּי הַכְּאֵב גָּדוֹל מְאֹד״. / וַיִּחַר אַף הָרוֹפֵא

וַיְרִיבֵנִי, / אַפּוֹ טָרָף וַיִּשְׂטְמֵנִי, / וַיֹּאמַר ״כָּל

הַמִּשְׁתַּדֵּל בִּרְפוּאַת פֶּתִי וְסָכָל / הַשְׁקֵט לֹא יוּכַל, / כִּי

לֹא יָבִין תַּבְנִית הַמַּרְפֵּא בְּעִנְיָנוֹ – / לֹא יָדַע שָׁלֵו

בְּבִטְנוֹ. / וְהִנְנִי אוֹדִיעֲךָ שֹׁרֶשׁ הָרְפוּאָה וְעִקָּרֶיהָ / אַף

הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ…
וַיְהִי בְשָׁמְעִי דִבְרֵי הָרוֹפֵא וְחָכְמָתוֹ /

וְהִתְבּוֹנְנִי בְּהַנְהָגָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ, / וָאֶדֹּר עַל פְּשָׁעַי

וַעֲווֹנַי / נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַייָ, / וָאֲחַפֵּשׂ מַעֲשַׂי /

וְהִקְדַּשְׁתִּי כָל נְכָסַי. / וַיַּעַשׂ לִי הָרוֹפֵא רְפוּאוֹת /

לְמוֹפֵת וּלְאוֹת / וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים מַרְגִּיעַ / מַלְאָךְ מֵלִיץ

וּמוֹשִׁיעַ, / וַיִּתְחַזֵּק הַטֶּבַע בְּלִבִּי / וַיֵּלֶךְ הַמִּקְרֶה

מִקִּרְבִּי / וַיָּנָס הַכְּאֵב וְהַנֵּזֶק מֵעַל נַפְשִׁי, / וָאָסִיר

עֲטֶרֶת רֹאשִׁי. / וָאָקוּם וָאֶבְנֶה בַיִת מְקֻדָּשׁ / לֵאלֹהִים מְעַט

מִקְדָּשׁ, / וָאָכִין אוֹתוֹ מִקֶּדֶם לָעִיר / לִקְרֹא לְכָל עוֹבֵר

וָשָׁב וּלְהָעִיר. / וָאֲחַבֵּר אֵלַי חֲבֵרִים וְתַלְמִידִים / רַבִּים

וְנִכְבָּדִים, / וָאֶמְאַס סַלּוֹנִים וְסָרָבִים / וָאַרְבִּיץ תּוֹרָה

בָּרַבִּים. / וָאֶתֵּן לְכָל אִישׁ כִּפְרִי מַעֲלָלָיו / בַּבַּיִת

אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו, / וָאַרְבֶּה בְתוֹכוֹ עֹשֶׁר וְכָבוֹד /

וְכֶסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה מְאֹד, / וְהַכֹּל מוּכָן לַעֲנִיִּים /

וּלְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים.
וַיְהִי הַיּוֹם וַאֲנִי יוֹשֵׁב עַל מְכוֹנִי /

שָׁמַעְתִּי וַתִּרְגַּז בִּטְנִי – / וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

נֶחְבָּא / וּבֵין הַגּוֹיִים נִשְׁבָּה. / וָאֵלֵךְ הַיּוֹם לִפְדּוֹתוֹ /

וּלְהָשִׁיב אֶת שְׁבוּתוֹ / וְהִנֵּה שַׁבְתִּי לְדַרְכִּי / לָלֶכֶת

לְבֵיתִי וְאֶל קְהִלַּת פִּלְכִּי. / וְעַתָּה מַהֵר לֵךְ עִמִּי / אֶל

בֵּיתִי וְאוּלַמִּי / וְאַרְבֶּה לְךָ מֹהַר וּמַתָּן לְהַשְׁכִּיחַ

רִישֶׁךָ / כְּכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאַל נַפְשְׁךָ״. / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ

״אֵיךְ אֵלֶךְ? אוּלַי יִתְחַבְּרוּ תַלְמִידֶיךָ / וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ /

וְיוֹדִיעוּ לַמֶּלֶךְ דְּבַר אִישׁ כָּמוֹנִי / וְיֹאחֲזוּנִי יְמֵי

עֹנִי. / וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִי בְּצוּר מָעֻזִּי וְקוֹנִי / אִם

תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי!״ / וַיֹּאמֶר הַנָּזִיר ״אָנֹכִי אִשָּׁבַע, /

שָׂפָה לְפִי סָבִיב לֹא יִקָּרֵעַ״.

וַיָּקוּמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים / וַיֵּלְכוּ הָלוֹךְ

וְהֵמָּה מַחְשִׁים / וַיָּגִיעוּ אֶל בֵּית הַוַּעַד / בְּאֵימָה וָרַעַד

/ וְכָל הַתַּלְמִידִים יוֹשְׁבִים בִּמְסִבָּם / יָסֹבוּ עַל דַרְכָּם

וּנְתִיבָם. / וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ וַיִּשְׂמְחוּ לִקְרָאתוֹ /

וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכוֹר כִּבְכוֹרָתוֹ. / וַיִּשְׁאַל הַנָּזִיר

בִּשְׁלוֹמָם וּבִשְׁלוֹם תּוֹרָתָם / וּשְׁלוֹם תַּלְמוּדָם וּמִשְׁנָתָם.

/ וַיֹּאמְרוּ ״שָׁלוֹם – תְּהִלָּה לְשׁוֹכֵן מְעוֹנַי! – / בָּרוּךְ

אַתָּה לַייָ. / אָמְנָם נִסְתַּפֵּק עָלֵינוּ הֲלָכָה וְנִשְׁאֲרָה

לְפָרֵשׁ / אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל

דּוֹרֵשׁ״. / אָמַר לָהֶם ״שְׁלֹשָׁה הֵם / וּתְשׁוּבָה עַל כָּל אֶחָד מֵהֶם״…
וַיִּשְׂמְחוּ הַתַּלְמִידִים בְּמִדְרָשׁוֹ / וְשׂוֹם

שֶׂכֶל וְהָבֵן בְּפֵרוּשׁוֹ / וַיֹּאמְרוּ לוֹ ״שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם

לִדְבָרֶיךָ הַנֶּחְמָדִים / אֲשֶׁר שַׂמְתָּ שָׁלוֹם בֵּין

הַתַּלְמִידִים!״

וַיְהִי בְהִתְבּוֹנֵן הָאִישׁ בִּשְׁאֵלַת הַתַּלְמִידִים

/ וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם וְאֶת הַצְּמִידִים / וּבְשָׁמְעוֹ אֶת

דִּבְרֵי הַנָּזִיר וּפֵרוּשׁוֹ – / וַיִּשְׁאַל בְּאָלָה נַפְשׁוֹ /

וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ: אֲהָהּ כִּי נִדְמֵיתִי בְאַשְׁמָתִי, / אוֹי לִי עַל

שִׁבְרִי, נַחְלָה מַכָּתִי! / אַלְלַי לִי כִּי בָא קָלוֹן / וַיָּבוֹא

זָדוֹן! / אוֹי לִי, אִמִּ, כִּי יְלִדְתִּנִי אִישׁ רִיב וְאִישׁ מָדוֹן –

/ וְלֹא שָׁמַעְתִּי לְקוֹל הוֹרַי / וְלֹא הִטִּיתִי אֹזֶן לִמְלַמְּדַי

וּמוֹרַי! / וּמָה אֶעֱשֶׂה כִּי יָקוּם אֵל וְכִי יִפְקֹד / וְהָעֵת

אֲשֶׁר עַל הָרָעָה יִשְׁקֹד? / וּמָה אֲשִׁיבֶנּוּ עֵת יְמַהֵר עַל

הָאֲדָמָה לְהַבְקִיעֶנָּה / לֶאֱחֹז בְּכַנְפֵי הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ

רְשָׁעִים מִמֶּנָּה? / לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה /

מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה?
וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְהַרְהֵר מַחְשְׁבוֹתָיו /

בְּגֹדֶל אֲשָׁמָיו / וְרֹעַ חַטֹּאותָיו – / וְהִנֵּה קוֹל דְּמָמָה בָאָה

לְבַשְּׂרוֹ / וַתְּסַמֵּר שַׂעֲרַת בְּשָׂרוֹ / וַתֹּאמַר ״שׁוּבוּ

בָּנִים שׁוֹבָבִים / הָרְחוֹקִים וְהַקְּרוֹבִים, / כִּי לֹא אֶחְפֹּץ

בְּמוֹת הָרָשָׁע נֶחְפָּר וְנִכְלָם, / כִּי חָסִיד אֲנִי, נְאֻם יְיָ,

לֹא אֶטֹּר לְעוֹלָם!״ / וַיִּתֵּן הָאִישׁ אֶת קוֹלוֹ בִצְעָקָה /

בְּשָׁמְעוֹ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. / וַיִּשְׁמַע הַנָּזִיר אֶת קוֹלוֹ /

וַיַּרְא וְהִנֵּה הוּא מְסַלֵּד בְּחִילוֹ. / וַיֹּאמַר ״מַה לְּךָ כִּי

נִזְעַקְתָּ, / הֲרִימֹתָ קוֹלְךָ וְצָעַקְתָּ? / אוּלַי יָרֵאתָ

מִתַּלְמִידַי נֶאֱמָנַי / הָעוֹמְדִים שָׁם לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְיָ? /

חֲזַק וֶאֱמַץ, אַל תִּירָא, / כִּי אִתְּךָ אֲנִי לְצוּר מָעֹז

וּלְעֶזְרָה! / וְהִנְנִי נוֹתֵן לְךָ כָּעֵת מָחָר / כֶסֶף וְזָהָב כְּכֹל

אֲשֶׁר תִּבְחַר, / וְאֶשְׁלָחֲךָ בְּשִׁירִים וּבְשִׂמְחָה / בְּהַשְׁקֵט

וּבְבִטְחָה, / וְלֹא אֲגַלֶּה סוֹדְךָ הַנֶּעְלָם / אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ

שְׁנֵינוּ בְּשֵׁם יְיָ אֵל עוֹלָם״.
וַיֹּאמֶר הָאִישׁ ״עַל זֶה לֹא נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי,

/ לֹא צָעַקְתִּי כִּי יָרֵאתִי – / וְיִרְאָתִי קָשָׁה וַעֲצוּמָה /

כִּמְעַט שָׁכְנָה נַפְשִׁי דוּמָה: / כִּי אֵין בִּי כֹחַ לְהַגִּיד

עֲווֹנוֹתַי, / עָצְמוּ מִסַּפֵּר תְּלָאוֹתַי. / כִּי בְעָווֹן

חוֹלַלְתִּי / וּבִדְמֵי חַטָּאתִי הִתְגּוֹלַלְתִּי, / אָשַׁמְתִּי

בָּגַדְתִּי גָּזַלְתִּי / וְהֶבֶל נָחַלְתִּי, / וְעַל כֵּן חַלְתִּי

וְהִתְחַלְחַלְתִּי / וּבֶעָפָר קַרְנִי עוֹלַלְתִּי: / כִּי אֲשָׁמַי

הִדְאִיבוּ כֹחִי / וְחַטֹּאותַי הִרְפּוּ מֹחִי / אֲשֶׁר חֲמָתָם שׁוֹתָה

רוּחִי, / וַעֲווֹנִי מִהַר לְהַכְלִימֵנִי, / וְתוּשִׁיָּה נִדְּחָה

מִמֶּנִּי. / וְעַתָּה, אִם יֶשׁ לְךָ עַל זֶה עֵצָה / יוֹם עֶבְרָה

וּנְאָצָה / וְאִם יָדַעְתָּ רְאִיָּה וּמַחֲזֶה – / הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי

זֶה?״

וַיֹּאמֶר הַנָּזִיר ״אִם תָּשׁוּב אֶל יְיָ, תִּזְכֶּה

וְתִחְיֶה / לְמַעְלָה בַּזְּמָן תִּהְיֶה / וּבְצֵל אַרְבָּעָה דְבָרִים

הַלָּלוּ תִּתְלוֹנֵן וְתֶחְסֶה: / צְעָקָה, צְדָקָה, שִׁנּוּי הַשֵּׁם,

שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, / וְאַף שִׁנּוּי מָקוֹם תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה / כְּלֵי

גוֹלָה״. / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ ״הִנֵּה עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא גָדַל / וְלִבִּי

מֵהָבִין מָאַס וְחָדַל / וְאֵיךְ יִתְכַּפֵּר בְּשִׁנּוּיִים, / דְּבָרִים

קַלִּים מְצוּיִים, / צְדָקָה וּצְעָקָה וְשִׂיחָה / אוֹ בְזֶבַח

וּבְמִנְחָה?״ / וַיֹּאמֶר הַנָּזִיר ״אִם בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵין לוֹ

כַּפָּרָה, / מִתְכַּפֵּר בְּדִבְרֵי תוֹרָה״. / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ

״הִנְנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּשֵׁם הָאֵל הַנֶּעְלָם / שֶׁכּוֹחוֹ מָלֵא

עוֹלָם / שְׁתְּיָעֲצֵנִי עֵצָה נְכוֹנָה / בְּדַעַת וּבִתְבוּנָה: / אֵיךְ

אוּכַל לְהָרִים רֹאשִׁי / וּלְהַכְנִיעַ גַּאֲוָתִי וְכַחֲשִׁי – /

וְתַגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי. /

בִּשְׁבוּעָה אֲקַבֵּל דְּבָרֶיךָ וַעֲצָתְךָ / וְאָבוֹא בִּבְרִית

אִתְּךָ״.
וַיֹּאמֶר הַנָּזִיר ״אִם כֵּן – הִדָּבֵק בַּתְּשׁוּבָה /

וְלֵךְ בְּדֶרֶךְ חֲשׁוּבָה / וּמְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ /

וְתִשְׁקֹט וְתָנוּחַ, / וּרְדֹף אַחֲרֵי הַצְּדָקָה הַחֲמוּדָה /

וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת בְּמוֹעֲדָהּ. / וְאִם תִּרְאֶה רָעֵב

וְצָמֵא / חָרֵד וְהוֹמֶה – / תְּמַהֵר לְהַאֲכִילוֹ ולְהַשְׁקוֹתוֹ, /

וְכִי תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ. / וְאֵין בְּזוֹ הַמִּצְוָה שִׁעוּר

יָדוּעַ / עַל כָּל אָדָם קָבוּעַ / אָמְנָם הַכֹּל כְּפִי הוֹנוֹ

וּכְבוֹדוֹ, / אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ. / וַאֲפִלּוּ אֵין לְאֵל בְּיַד

מְמוֹנֶךָ / לַעֲשׂוֹת כְּפִי חֶפְצְךָ וּרְצוֹנֶךָ – / הֱיֵה מְפַיֵּס

לַדַּל וְדוֹבֵר עַל לְבָבוֹ / וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר וְצוֹעֵק

לֶעָתִיד לָבוֹא: / זוֹ הִיא צְעָקָה וּצְדָקָה גְּדוֹלָה / עַל כֹּל

עוֹלָה״. / וַיֹּאמֶר הָאִישׁ ״הֲרֵינִי מְקַבֵּל כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר, /

הוֹשִׁיעֵנִי, אֲדוֹנִי, כִּי גָמַר״. / וַיֹּאמֶר הַנָּזִיר ״מַה שִּׁמְךָ

הָאֶזְרָחִי?״ / וַיֹּאמַר ״חֶבֶר הָאֲחוֹחִי״. / וַיֹּאמַר ״חָבֵר שִׁמְךָ

יִקָּרֵא / וְיִהְיֶה עַל תְּשׁוּבָתְךָ מוֹרֶה, / וּשְׂנָא חֶבְרַת

הַזֵּדִים וְהַגֵּאִים / יִתַּמּוּ חַטָּאִים, / יִהְיוּ בִלְבָבְךָ כָּל

עוֹשֵׂי רִשְׁעָה לְמַכְאוֹב / וְחוֹבֵר חֶבֶר וְשׁוֹאֵל אוֹב, / וְשַׁנֵּה

תוכן העניינים

משל הקדמוני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה