משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קמו שאלה
אם יש לברך על הלל שאומרים בר"ח:
תשובה הנה התוס' במס' ברכות הוכיחו דמברכין עליו מהא דרב איקלע לבבל חזינהו דקרו הלל סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגין כו' ולמה לא הבין שהוא מנהגא מדלא ברכו ש"מ דמברכין על הלל דר"ח כו' עיי"ש וברש"י ולענ"ד אין ראייתם מחורת דהנה אמרינן בשבת פ' ב"מ ודאי דדבריהם בעי ברכה ופריך מהא דדמאי אין מברכין עליו ומשני ספק דדבריהם לא בעי ברכה ופריך והא יו"ט שני דרבנן ובעי ברכה ופי' הר"ן משום דברכות דרבנן וצ"ע בפירושו דהא לישנא משמע דלא קאי אברכה ועוד דמאי פריך מיו"ט שני דווקא ולא מב' יו"ט של ר"ה דהוי ספק איך התפללו וברכו זמן כיון דברכות דרבנן ועוד דמשמע דלרבא אף ספק דבריהם בעי ברכה רק בדמאי משום דרוב ע"ה מעשרין ואנן לא קיי"ל הכי ובודאי הלכתא כרבא ותי' הר"נ דרבא לרווחא דמלתא אמר דדמאי אף ספק ליכא צע"ג:
לכן נ"ל לפרש דזה ודאי אי הספק הוא מדאורייתא מברכין אף הברכות ולפ"ז גם בק"ש ספק קרא או לא צריך לברך הברכות ג"כ וכן בנולד מהול ע' בפוסקי' שיש בהם חילוקי דעות בזה רק בדמאי הוי ספק דבריהם משום דמה"ת לוקח פטור ממעשר כדאיתא ר"פ הפועלים ואף שיש בתוס' שם חילוקים מצי איירי הכא בגוונא דפטור וא"כ כל הספק הוא דרבנן ורבא משני דאף אי איירי בההוא דחייב מדאורייתא אפ"ה אין מברכין משום דלא הוי ספק כלל אבל ספק דבר הם ודאי לא בעי ברכה ופריך יו"ט דלא הוי ספק מדאורייתא רק שמא יחזור דבר לקלקולו שלא יהיו בקיאין עשאוהו כספק והוי כמו ספק דבריהם והוצרך לומר כי היכי דלא כו' דאי יברכו ביום ראשון לבדו ובשני לא יברכו יזלזלו בי אבל ב' יו"ט של ר"ה דהוי ספק בדאורייתא ממש מתפללין ומברכין זמן כיון דהברכה שייכא על מידי דאורייתא ובשביל יו"ט נתקנה מברכין ואפשר לומר דעל הלל לא מברכין כיון דעיקר הלל דרבנן והברכה נתקנה בשבילו הוי ממש כדמאי דאין מברכין מספק והא דאמר בערובין דר' דוסא התנה אם היום אם אמש גם בר"ח היינו ביעלה ויבא וכן במוסף כיון שנתקן בשביל הקרבן מוסף שהוא דאורייתא אבל הלל שהוא רק דרבנן ועיקר הברכה משום דרבנן אין מברכין וזו סברא ברורה וא"כ רב שבימיו קידשו ע"פ ראיי' דהא ר' חייא א' למחר בעינא לקדושי כדאי' בר"ה וכי אתא רב לבבל בר"ח וחזא דקרו הלל ולא ברכו ואפ"ה לא ידע דהוי מנהגא ש"מ דאף אי דינא הוי א"צ ברכה דאכתי לא ידעו אי קדשו ב"ד את החודש ומספק א"צ ברכה אבל לעולם עתה שהוא מנהג בעלמא אף השתא דבקיאין א"צ ברכה כלל כמ"ש הרי"ף והרמב"ם ז"ל וזלזול לא שייך הכא כיון דבתרווייהו לא מברכין ועוד דמותר במלאכה ועיין בעירובין:
אבל באמת עיקר קושייתם אינה כלל דהא אמרינן בברכות רפ"ב הלל דרבנן פוסק וריב"ל ור' יצחק ס"ל בסוכה דמצוה דרבנן לא בעי ברכה וא"כ גם הלל ביו"ט אין מברכין וא"כ אין מוכח כלל דמנהגא הוא דאפשר דקיי"ל כוותייהו ומשום דהקורא הלל בכל יום הוי מחרף ומגדף הוא דבעי רב לאפסוקינהו ודו"ק: