משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קמג שאלה
חמץ נוקשה אי הוי איסורו מה"ת ואם עוברין עליו בב"י וב"י:
תשובה הנה משמעות רוב הפוסקים דחמץ נוקשה אין בו רק איסו' דרבנן לא באכילה ולא בב"י וב"י ולכן התירו בחמץ נוקשה שעבר עליו הפסח וכמה קולות הקילו בפוסקים ראשונים ואחרונים בנוקש' וצ"ע דהא בפ"ק דחולין בעי גמ' החומר הרי עלי לחמי תודה מן החמץ אוס' המצה והביא שיאור מהו. ספיקא הוי או ברי' הוי עיי"ש ובפירש"י ולא איפשיט וא"כ אי נימא ספק הוא אם חמץ גמור או מצה ולכן יצא נדרו ממ"נ א"כ הוי ספיקא דאורייתא ואסור מה"ת לרוב הפוסקים כדין ספק תורה ויש בו ספק כרת ולכן האוכלו פטור מכרת מספיקא אבל לדינא יש להחמיר בכל דין חמץ גמור דשמא חמץ הוא וגם צריך לבערו מה"ת קודם הפסח ועבר בב"י מספק ואם לא ביערו יש לקונסו דהא עבר על ספק ב"י וככל חומר חמץ גמור לענין תערובת דלענין איסור אין בין ס' דאורייתא לודאי כלום רק לענין מלקות וע' ביו"ד לענין ס' דאורייתא שנתערבה וגם אינו יוצא בו ידי מצה מה"ת דשמא חמץ גמו' הוא וא"כ צריך להזהר מאד בסימני שיאור דהיינו הכסיפו פנים דיש בזה חשש כרת מספק וגם אי נימא ברי' הוי ולא הוי לא חמץ ולא מצה ולכן לא יצא ידי נדרו כלל אפ"ה יש מקום לומר דאסור מה"ת בלאו הבא מכלל עשה ז' ימי' מצות תאכלו מ' מכל מין ממיני דגן ואינו מצה אין לאוכלו ונהי דלא לקי משום לא תאכל חמץ מ"מ איסורא איכא משום שאינו מצה והוא ממין דגן ול"ד לשאר מינין דלא שייך בהו חמץ ומצה כלל אבל במין דגן ציותה תורה שנאכל מצה זכר לגאולתינו שלא הספיק כו' וכ' ויאפו עוגות מצות כו' ודומיא דהתם בעינן ויש כמה דוגמות לזה ולענין לצאת בו ידי חובת מצה הא ודאי פשיטא דלא נפיק בי' אם הוא ברי' דהא לאו מצה הוא והתורה א' בערב תאכלו מצות והיינו ממין החמץ וכמו דלא נפיק ידי נדרו וא"כ פשיטא ופשיטא שיש לזהר הרבה בס' שיאור וסימן הכסיפו פניו כיון שאין יוצא בזה חובת מצה ממ"נ וגם ס' איסור תורה לענין אכילה וראי' כמש"ל ונפלאתי שהעלימו הפוסקים נ"נ עין מסוגי' זו ומהראוי להחמיר בעניני נוקשה כזה בכל פרטיו ודו"ק כנ"ל ברור:
(השאלות אלו לא נכתבו כסדר במקומם רק בעירוב ודילוג לכן באו כאן אף שאין זה מקומם)