משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קלו שאלה
אם כל הד' צומות חיובן מן הקבלה בזמן הזה או תליא ברצון
תשובה הנה רוב הפוסקים הסכימו שהשלשה צומות אינן בזמן הזה מד"ק רק תלי' ברצו היינו אם רוב הציבור קבלו על עצמן אבל מדברי הרמב"ם הל' תענית נראה דכולן חיובן מד' קבלה והשמיט כל סוגי' דר"ה דמ' דלאחר החורבן תלי' ברצו מתענין וכ"כ בהדי' בפי' המשניות במסכת ר"ה על משנה דעל ששה חדשים כו' שכתב שבבית שני לא היו מתענין לא י' בטבת ולא י"ז בתמוז כו' ומפורש בדבריו ז"ל דמפ' הך דרצו מתענין כו' על זמן בית שני לפי שלא היתה גאולה שלימה ואין נק' יש שלום אבל לאחר החורבן הוא בכלל גזרת המלכות וכן מדוקדק בלשונו ז"ל בחיבורו שכ' וד' ימים אלו מפורשים בקבלה כו' מ' שדעתו חיובן מד"ק ומ"ש אח"כ ונהגו כל ישראל בזמנים אלו להתענות ובי"ג באדר כו' נלענ"ד ברור ופשוט דוי"ו של ובי"ג באדר הוא ט"ס וצ"ל ונהגו כו' להתענות בי"ג באדר דהא לחוד תליא במנהגא לפי שנחלקו בו הגדולים בפי' די"ג זמן קהלה לכל היא כידוע לכן כ' שנהגו בזמנים האלו להתענות בו וד' המ"מ שפי' ונהגו בזמנים האלו הכונה על ימים האמורים למעלה ותלאן במנהג עפ"י סוגי' הנ"ל דרצו כו' והוא תמוה בעיני מאד מלבד שד' הרמב"ם בפי' המשניות מפורשין להיפך דמפ' הכל על זמן בית שני גם לשונו בחיבורו מ' כן להדי' כמש"ל ואם כפי' המ"מ היה לו לכתוב ונהגו כל ישראל להתענות בימים אלו כו' מאי לישנא דזמנים דנקט וגם הלשון בזמנים האלו להתענות הוא לשון מהופך לפי הבנת המ"מ ודיוק הלשון הוא להתענות בזמנים האלו ואין צורך לפ' לחכם ומבין בלשון אף גם לשונו הטהור של הרמב"ם ז"ל ברור מללו וברור בעיני דקאי רק אי"ג באדר כו' לחוד וכמש"ל והוי"ו של ובי"ג באדר יתירה וט"ס וכן מ' מסיום דברי הרמב"ם בה' תעניות שם שכל הימים עתידים להיות ימים טובים לימות המשיח כו' מ' דמפ' כולי' קרא דיהי' לששון כו' לעתיד ובזמן בית שני לא נתקיים עדיין שלא היה שלום בעולם:
ובהיות שיטת הרמב"ם כן נפלאתי איך יפרש כולה סוגי' דר"ה שם דמק' ואלו אתמוז ואטבת לא נפקי כו' דאיירי בזמן החורבן כדמ' ממתניתין דקתני ובזמן שבה"מק קיים כו' וכפי' רש"י שם ואפ"ה משני שם הגמ' דתלי' ברצו ולהכי לא מטרחי' שלוחים עלייהו וכן כל הסוגיא שם בפלוגתא אי בטלה מגילת תענית לא א"ש כלל לפי שטה זו של הרמב"ם דבזמן בית שני הוא דתלי' ברצו הא בזמן החורבן חובה וכולה סוגי' לא מי הכי ודו"ק: