משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
קטז שאלה
אם לא ערבו לא ע"ח ולא שיתופי מבואות מהו לטלטל בכל המבוי כשהמבוי מתוקן בלחי וקורה:
תשובה הנה הבה"ג פסק דבכה"ג אין מטלטלין אלא בד"א והביאו הטור סי' שפ"ח ותמה עליו שם הטור והב"י עיי"ש ודעתם כד' הרמב"ם דמחלק בין אם עירבו חצירות או לאו ולענ"ד נראה לחזק ד' בה"ג ולהראות מאין יצא לו זה דאי' במס' שבת ק"ל ע"ב ב"מ ר' זירא מר' אסי מבוי שלא נשתתפו בו מהו לטלטל בכולו כו' א"ד כו' האי לית לי' ד' מחיצות א"נ כו' האי לית בי' דיורין כי' ומייתי שם מעשה שהביאו אזמל כו' והי' הדבר קשה כו' וא"ר אושעיא שאילת לר"י הגוזר וא' מבוי שלא נשתתפו כו' וא"ל ר"ז לרב אסי ס"ל למר מבוי שלא נשתתפו מותר לטלטל בכולו א"ל אין א"ל והא זימנין בעי מינך ולא אמרת הכי דילמא אגב שיטפך כו' ופירש"י דהך עובדא דר"י הגוזר אגב שיטפי' רהיט לי וס"ל לרב אסי דאסו' ובתר הכי א' אביי הא מילתא א' ר"ז ולא פירשה עד דאתי רבה בר אבוה ופירשה כו' עד סוף הסוגי' שם בחילוק שבין עירבו ללא עירבו והנה כל הפוסקים נקטו המסקנא דר"נ א' רבה בר אבוה דמחלק בין עירבו ללא עירבו אליב' דרב ולכן הק' ממנו על בה"ג דלא מחלק כלל ובכל גווני אסיר לטלטל בכולה אבל נראה ברור דבה"ג ס"ל ור"ז ור"א לא מחלקי כלל וס"ל דבכל גווני אסור לטלטל בכולו דהא ר"ז תלה בעייתו משום דל"ל ד' מחיצות או דל"ל דיורין ומשום גריעות מחיצות ודיורין אתי עלה ולא משום גזירת אפוקי מנא דבתים לחצר ועוד דאקשי עלה מהך עובדא דר"י הגוזר ולמה לא משני דהך עובדא הי' בשלא עירבו וע"כ דאינהו לא מפלגי כלל ובכל גווני אסרי ולכן פ' הבה"ג להל' כר' זירא ור' אסי ודבר זה מבואר בירושלמי מס' שבת פר"א ובעירובין פ' הדר דמייתי שם בעי קומי ר"א כמה דאת אמר כלים ששבתו בחצר מטלטלין בכל החצר דכוותה כלים ששבתו במבוי מטלטלין בכל המבוי בשבת שאלו לי' ולא אגיבון פי' במס' שבת שאלו ולא השיב להם כד אתו לערובין א"ל משום ר"י כלים ששבתו בחצר מטלטלין בכל החצר ודכוותה כלים ששבתו במבוי כו' בכל המבוי ורב א' אין מטלטלין אותן אלא בד"א אר"י בר בין רב כדעתי' ור"י כדעתי' ר"י דא' קורה בלא שיתוף מתרת הוא דא' מטלטלין בכל המבוי רב דאמר אין קורה מתרת בלא שיתוף הוא דאמר אין מטלטלין אלא בד' אמות פי' דר"י ס' דהקורה לבד מתרת המבוי אף שאין בה שיתוף ורב ס' אין קורה כו' שיתוף ומטעם גריעת המחיצות וכסוגי' דש"ס דילן בהאיבעי' וזולת השיתוף אין הקורה מועלת כלום הרי ברור ומבואר מהירושלמי דפלוגתא דרב ור' יוחנן בכל גווני אפי' לא עירבו דהא א' כמה דאת א' כלים ששבתו בחצר כו' והיינו ודאי בלא עירבו ומוכרח כד' בה"ג:
ונראה עוד ברור דהך פלוגתא דרב ור"י אי קורה ושיתוף דווקא או קורה מתרת בלא שיתוף היינו הך דרב דא' בריש ערובין אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא בתים וחצירות פתוחין לתוכו פי' כדי שיהא בהן עירוב ושיתוף ואז הקורה מתרת אבל כשאין בתים וחצירות פחותין לתוכו ואין בהן שיתוף אין הקורה מתרת כלל אף לתוכה ובעירובין מייתי ג"כ הירושלמי ככל הך פלוגתא בפ' הדר וקודם לזה מייתי כמה חצירות יהא במבוי רב ושמואל דא' תרווייהו אין פחות משתים ר"י א' אפי' חצר מכאן ובית מכאן וחנות מכאן והיינו הך פלוגתא דר"י ס' שהקורה לבד היא המתרת אף בלא שיתוף ורב ס' אין הקורה מתרת עד שיהא בהן דין עירוב ושיתוף וא"ש פסק הבה"ג דפסק כר"ז אליבי' דרב דאין הקורה מתרת כלל בלא שיתוף ואף שלא עירבו וכטעמי' דרב שאין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהא בתים כו' כדי שיהא בהן עירוב ושיתוף וזולת זה אין הקורה מועלת כלל משום גריעות המחיצות ודיורין וכס' הר"ז בהאיבעי':
ועפ"ז יתורץ בפשיטות קו' תוס' בעירובין ד' צ"א ע"ב ד"ה וכלים כו' שהק' שם דלרב דא' דמה דא' ר"ש גגין חצירות וקרפיפות כולן רשות א' הן מיירי בשלא עירבו א"כ היכא מייתי סייעתא מסיפא דא' ובמבוי אסור לר"ז א"רב דא' מבוי שלא נשתתפו בו אסור לטלטל בכולה הא רב לא אסר רק בעירבו אבל בלא עירבו לא וברייתא בשלא עירבו איירי ואדרבה תיקשי מינה לרב כו' עיי"ש ולפמ"ש לד' בה"ג א"ש דהגמ' מייתי סייעתא לר"ז א' רב והא ר"ז א' לא מפליג כלל וס' דאפי' בשלא עירבו אסור לטלטל בכולה משום גריעות המחיצות כמש"ל ואדרבה מזה סיוע גדול לד' בה"ג דלמה מייתי הש"ס הך סייעתא לדר"ז א' רב ולא מייתי לרבה בר אבוה א' רב דהיא מימרא מפורשת שם ומסקנא דסוגי' אע"כ דלרבה בר אבוה א' רב ליכא סייעתא כלל ועיקר הסיוע הוא לר"ז א' רב דלא מפליג כלל ואסור אפילו בלא עירבו והך ברייתא איירי ג"כ בלא עירבו וא"כ אתי שפיר בפשיטות ודברי בה"ג ז"ל לפענ"ד נכונים ומיושרים מאד ודו"ק כי זה נ"ל ברור:
ולענ"ד נראה דהך מילתא תליא עוד בפלוגתא דסומכין על עירוב במקום שיתוף אי בעינן תרווייהו או לא והוא מחלוקת בפ' הדר דר"מ ס' מערבין בחצירות ומשתתפין במבואות דבעי תרווייהו ור"י ס' או מערבין או משתתפין ופ' רב ה"ל כר"מ ור' יוחנן א' נהגו העם כר' מאיר משמע דאורוי מורינן כר"י וי"ל דרב לטעמי' בזה דא' אין מבוי ניתר כו' פתוחים לתוכו היינו בתים לעירוב וחצירות לשיתוף דתרתי בעי אבל לר"י דס' או עירוב או שיתוף לא צריכי תרוייהו וסגי בב' חצירות אף שבכל חצר בית א' ועכ"פ יש כאן שיתוף או דר"י דא' אי עירוב כו' ס' כר' יוחנן דקורה לבד מתרת ורב עכ"פ אזיל לטעמי' ועפי"ז יתורץ קו' תוס' פ"ק דערובין בפלוגתא דר"י ורבנן מי שיש לו ב' בתים בשני צידי רה"ר כו' והק' תוס' היכי שרי ר"י בלחי וקורה וב' בתים כו' הא ליכא כאן בתים וחצירות ואין מבוי ניתר עד שיהא בתים וחצרות פתוחים כו' ולפמ"ש לק"מ דר"י ס' דדי או בשיתוף או בעירוב ולא צרי' דווק' תרווייהו ולכן לא בעי בתים וחצירות וסגי בב' בתים מב' צידי רה"ר דיש כאן עירוב ורב דבעי בתים וחצירות לטעמי' דפ' כר"מ ודו"ק היטב כי זה נראה נכון בעזהש"י: