אור ברסלב
משכנות יעקב קה שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

קה שאלה

קד שאלה

ישמעאל שהביא דבר שיש במינו במחובר דצריך להמתין במוצאי שבת עד כדי שיעשו אם דווקא עד שיבואו ממקום שהביאן הישמעאל או אם גדלו ג"כ במקום קרוב סגי עד שיבואו ממקום הקרוב:

תשובה אי' בשבת קנ"א במשנה ישמעאל שהביא חלילין כו' ואם בשביל ישראל כדי שיבואו ממקום קרוב ופליגי בגמ' מאי ממקום קרוב רב א' ממקום קרוב ממש ושמואל א' חיישינן כו' ופירש"י ותוס' ורא"ש דהאי חיישינן פי' לקולא פי' שתולין שבאו מתוך התחום מספק וגרסינן בגמ' תניא כוותי' דשמואל כו' ומהא דתלינן במרחץ שהוחם במ"ש ע"י עבדים כו' עיי"ש ולענ"ד פי' הזה דחוק דאם יש בה רשות כו' היינו ישמעאל שיש לו הרבה עבדים ותולין שנעש' במ"ש ע"י עבדי' וגם הדין צ"ע דעכ"פ יש לתלות במצוי וברוב וא"כ מה"ת לתלות בדבר שאינו מצוי לומר הישמעאל הזה ציווה לעשרה עבדי' להחם בבת אחת במהירות טפי יש לתלות שנעש' כדרכו ובשבת וגם אטו הרשות בלן הוא ומסתמא הבלנים ישמעאלים חממו את המרחץ כדרכם ואפילו בדרבנן אין לתלות באינו מצוי כלל להיתירא ועוד קשה דדבר שיש לו מתירין הוא ולמה נקל בספק וגם לשון חיישינן לא משמע כ"כ לקולא ומשמע טפי להחמיר:

ונראה לפ' בעזהש"י עפ"י ד' הרי"ף ז"ל שכתב דשמואל פליג אדרב דרב סבר דבעינן שהחלילין האלו הובאו ממקום קרוב אבל אם באו מרחוק אף שיש גם במקום קרוב חלילין ויוכלו להביא משם אסורין כיון שאלו הובאו עכ"פ באיסור ועלה פליג שמואל ואמר דא"כ אין לדבר סוף דאף שנראה שבאו אלו מקרוב כגון שתיכף בשחרית נכנסו לעיר וס"ל לרב דמסתמא אין חוששין שמא הלכו כל הלילה ושמואל סבר חיישינן שמא הלכו בלילה הרבה ולנו קצת חוץ לחומה עד עלות השחר ונכנסו לעיר וא"כ מנא ידעינן שבאו מקרוב דהישמעאל אין נאמן לעדות ואי משום שבאו בבוקר שמא הלכו כל הלילה כמ"ש הרי"ף אע"כ מאי מקום קרוב דמתניתין לא שאלו החלילין באו מקרוב אלא כל שיש זמן שיוכלו להביא מקרוב מותר אף שבאו מרחוק דהא אינו נהנה ממלאכת שבת דהא יש שהות כדי להביא מקרוב ועלה מייתי ת"כ דשמואל מהא דאם יש בה רשות ופי' בגמרא אדם חשוב שיש לו י' עבדים כו' פי' אדם חשוב ישראל שיש לו עבדים שיכולין להחם בבת א' כו' הרי יש כאן בכדי שיעשו אף שהמרחץ הוחם באיסור כיון שיכול להעשות בהיתר ע"י י' עבדים כא' מותר לו לרחוץ מפני שאינו נהנה ממלאכת שבת ה"נ גבי חלילין כל שאפשר לעשות במוצאי שבת בהיתר מותר אף שזה נעשה באיסור ורב סבר כל שנעש' באיסור אין תקנה כלל אלא אם ידוע שזה בא מקרוב וא"כ גם מת"ק ראי' לשמואל דעכ"פ שרי בכדי שיעשו ויחמו חמין והרא"ש ז"ל נראה שפי' ד' הרי"ף ז"ל דרב סבר תולין לקולא ושמואל סב' חיישינן לחומרא ודייק ממתניתין כוותי' דשמואל דסבר לחומרא מהא דמחצה על מחצה ימתין כדי שיחמו והק' עליו דהיכי מוכח דהא דמחצה על מחצה ליכא ספק דלשם כולן נעשה ונראה מדבריו ז"ל שלא ירד לפרש ד' הרי"ף ז"ל כמו שפירשנו והמעיין בלשון הרי"ף ז"ל שכ' בד' שמואל ומאי אלא כו' ה"ק ימתין כו' משמע דזהו עיקר חידושא דשמואל ולקולא דאף שהובאו ממרחק כל שיש שהות כדי שיבואו מקרוב די ורב סבר בעינן דוקא שאלו הובאו ממקום קרוב וע"ז הק' שמואל דאיך נדע זאת דהא לעולם יש לחוש שמא חוץ לחומה לנו והלכו כל הלילה אע"כ דבכדי שיבואו קאמר ומייתי תני' כוותי' כו' מהא דבכדי שיחמו כו' ואם יש בה רשות כו' ואפשר דעיקר הראי' מדר"י דשרי בשהיי' פורתא כיון שאפשר ע"י י' עבדים ה"נ אף שהובאו מרחוק די בשהיי' פורתא שיבוא מקרוב ולא בעינן שישהא משך זמן הבאתו ממקומן וכמו דלא בעי לר"י משך חימום כדרך שהוחמו אלא משערינן באדם חשוב ולפ"ז י"ל דגם לרב שרי בכדי שיעשו רק דלרב בעינן שהיי' כדי הבאה ממקומן וא"כ אין לפרש כדי שיובאו ממקום קרוב ולהכי מפ' ממקום קרוב ממש ושרי בכדי שיעור הבאתו ושמואל מיקל בכדי הבאה מקרוב ותני' כוותי' כו' והקיל לד' הרי"ף ז"ל וזה נ"ל פי' ברור ונכון בל' הרי"ף ז"ל ונכון מאד בסוגי' הגמ' ודוק היטב:

ששלם

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה