אור ברסלב
משכנות יעקב סה שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

סה שאלה

סד שאלה

האיך משערין דיני בושת:

תשובה הנה איתא במס' ב"ק דף פ"ד ע"א מתניתין בשת הכל לפי המבייש והמתבייש ומקשה בגמרא מני מתניתין לא ר"מ ולא ראי אלא ר"ש כו' וכ' הרא"ש ז"ל דלכאורה מ' דהלכה כר"ש דאוקמינן מתניתין כוותיה ותמה על הרי"ף ז"ל שהשמיט כל הך סוגיא ולפסק הלכה כר"ש וכתב שנ' שסמך על משנה דלקמן הכל לפי כבודו ומסקינן דלקולא קאמר ושיעורא דמתניתין בעשיר והיינו שיעורא דבני חורין כו' ובעניים הכל לפי כבודו והיינו כר"ש ולענ"ד צ"ע שהרי"ף ז"ל יסתום כ"כ ויסמוך על דקדוק זה מד' ר"ע דיהיב שיעור ד' מאות לבני חורין כו' ופשטא דסתמא דמתניתין דהכל לפי המבייש מ' דמשערינן בעשיר לפי עשרו ובעני לפי עניו וכר' יהודא דס"ל הכי וא' הכל לפי כבודו ולא משערינן כלל בבני חורין כו' והיינו דמהדרינן בגמ' לאוקמה מתניתין כר"י אי לאו משום קו' דסומא ואי כד' הרא"ש ז"ל דסיפא ע"כ מוכחא כר"ש א"כ למה מהדר לאוקמא רישא כר"י וק' רישא אסיפא אלא נ' דמסיפא אין ראיה כלל דהא באמת לא מצינו שיעור קצוב לכל בושת כ"א לאותן השנויים במשנה דהתוקע כל שנתנו חכמים שיעור קצוב וקבעו אותן לעשיר שבישראל ובעניים הכל לפי כבודו וכיון שרצו חכמים לקבוע שיעור לדבריהם אלו תלוי שיעורא בבני חורין כו' לעשירים ור"ע יהיב האי שיעורא לעניים ואי אפשר לשער בזה לת"ק לפי עשרו דאין קצבה לזה וחכמים רצו לתת קצבה לדברים אלו ע"כ נתנו שיעור בבני חורין אבל לעולם בכל עניני בושת שלא מצינו שיעור קצוב משערינן ליה העשיר לפי עשרו כו' וכר' יהודא ואתיא סיפא דהתוקע ככ"ע אבל ברישא דהכל לפי המבייש כו' מ' דעת הרי"ף לפ' כר' יהודא דבגוויי' ממש משערינן בין להחמיר בעשירים בין להקל בעניים ועוד נלע"ד דמ"ש רש"י ז"ל בד' ר"ש שא' עושים כפחותים שבהם היינו כפחותים שבעניים ולא קאי אפחותים שבבני חורין ומ' דס"ל דלא משערינן כלל בעניים כבני חורים לר"ש רק בעניים גופייהו משערינן בפחותים שבהן ולהקל וזה צ"ע לענ"ד שיקל ר"ש כ"כ בבושת עניים מבלי קצבה דבשלמא בעשירים יש קצבה לדבר עכ"פ בב"ח שירדו כו' אבל בעניים איזה שיעור יהיה לבושתם יש עניים מרודים שאין מקפידין כלל על בושתם:

ולולי דעת רש"י ז"ל היה אפשר לפרש ד' ר"ש כפחותין כו' היינו פחותין שבבני חורין כו' ומעליותא היא לגבייהו דאפילו עני משערינן כבני חורין וכמדת ר"מ רק דמקלינן לשער בפחותין שבב"ח ור"מ משווה אותן לגמרי ותרווייהו ר"מ ור"ש בשטת ר"ע רבן א' למלתייהו דמעלי להו לעניי' שבישראל להיותן כב"ח שירדו כו' ויש מקו' לומ' דר"ע ור"ש לטעמייהו אזלי דס"ל כל ישראל בני מלכים הן בכמה דוכתי גבי איצטלית בב"מ ובשבת גבי בני מלכים סכין שמן ורד כו' ויהבי דינא לעניי ישראל כב"ח שירדו כו' שהן בני אברהם יצחק ויעקב ולענין פריעת ב"ח וכן לענין שבת וה"ה לענין בושת וראיה מזה למ"ש בפי' ד' ר"ש בפחותים שבהן דקאי אבני חורין דהא ר"ש סבר כל ישראל ב"מ הן ולא מזלזל בהו בבושתן וגם קצת סמך מזה למ"ש בדעת הרי"ף שפ' כר"י דס"ל דר"ש לטעמיה אזיל ולא קיי"ל כוותייהו בכל דוכתי במס' שבת ובב"מ גבי איצטלית ולכן גם כאן פסקינן כר"י דמשער לפי כבודו ממש וכפשטא דמתניתין דרישא ודסיפא דא' ג"כ הכל לפי כבודו כלישנא דר"י ודוק היטיב:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה