אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

ס שאלה

נט שאלה

דין ברכת התורה אם הוא מה"ת:

תשובה הנה דין זה סתמו הטור ז"ל בסי' מ"ז וגם הרמב"ם ז"ל. וכבר כ' הרב פר"ח בשם הרמב"ן בספר המצות וספר החינוך והרשב"א ז"ל שהיא מה"ת וכתב שגם הטור ז"ל כיון שהביא הך דרשא דשלא בירכו בתורה תחלה כו' משמע דס"ל שהוא מה"ת ובאמת בסוגי' דר"פ מי שמתו מבואר להדי' שהיא ד"ת דומי' דיליף בהמ"ז לאחרי' מה"ת שהיא וודאי מה"ת ור"י דהוי בעי למילף ברכ' התורה לאחרי' ובהמ"ז לפניו מק"ו איתותב וק"ו פריכא הוא והא עכ"פ בהמ"ז לפניו מדרבנן וודאי חייב ש"מ דר"י מדאורייתא הוי בעי לאתויי' מק"ו וכן מבואר להדי' בירושלמי פ' ג' שאכלו כ' בתורה ברכה לפני' ואין כתיב בה לאחרי' וכתיב במזון ברכה לאחריו ואין כתוב בו ברכה לפניו ומניין ליתן של זה בזה ומייתי שם כמה דרשות ואח"כ מייתי שם אלין ג' קריות שבתורה מה את עביד לי' כג' שאכלו כא' או כג' שאכלו בזה אחר זה אין תעבדיני' כג' שאכלו כא' הראשון מברך לפניו והאחרון מברך לאחריו ואין תעבדיני' כג' שאכלו בזה אחר זה כולן מברכין לפניהן ולאחריהן אמר ר' שמואל בר אבדימי לא למדו ברכת התורה מן ברכת הזימון אלא לרבים. פי' כדומי' דברכות הזימון דממשה רבינו ילפינן לה דכתיב כי שם ה' אקרא כו' והתם ת"ת דרבים הוי ומקשה שם ואם לרבים אפילו בינו לבין עצמו לא יברך אר' אבדימי עשאוה כשאר כל מצותיה של תורה מה שאר כל המצות טעונין ברכה אף זו טעונה ברכה ע"כ דברי הירושלמי ומבואר להדי' דודאי הויין מה"ת רק דוקא ברבים דומיא דזימון ופשיט מינה דהוי כג' שאכלו כאחד שאחד מברך לכולן הראשון לפניו והאחרון לאחריו לפי שברכת להוציא כולן היא אבל ביחיד ס"ל שא"צ ברכה מה"ת רק מדרבנן דומי' דברכת המצות שהרי היא מצוה כשאר כל המצות שצריך לברך עליהן וזה דלא כסתימת הפוסקים דס"ל דאפילו ביחיד הוי מה"ת ופשט הסוגי' דברכות נראה ג"כ דאיירי ברבים דהא ר' יוחנן בעי למילף ברכת התורה לאחריה מה"ת ואטו ס"ל לר"י דיחיד הקורא בתורה מברך לאחריה ואנן נמי לא פלגינן עליה דר"י רק במאי דס"ל דהוי מה"ת ומק"ו ופרכינן לה אבל מדרבנן ס"ל ג"כ דבעי ברכה כמו ברהמ"ז לפניו והיינו ע"כ ברבים דלא מברכינן כלל ביחיד לאחריו ולהלכה היה נראה לפסוק כדעת הירושלמי כיון שאין סתירה מגמ' דילן ונ"מ אם נסתפק לו אם בירך בה"ת א"צ לברך דהוי ספיקא דרבנן ודוקא ביחיד וגם לפ"ז נראה פשוט דמי שבירך ברכת התורה ואח"כ קראוהו לעלות לתורה ברבים ודאי צריך לברך מה"ת דלא אתי ברכה דרבנן שבירך ק דם ומפיק דאורייתא ואף שהפוסקים כתבו הטעם שצריך לברך כיון שהברכות נתקנו משום כבוד הציבור היינו לפי שיטתם ז"ל שסוברים דאף ביחיד הוי דאוריי' וכיון שכבר יצא ידי ברכה מה"ת א"כ מה שמבר' אח"כ בציבור אינו רק מדרבנן ומשום כבוד הציבור אבל למ"ש בשם הירושלמי מבואר להיפוך דעיקר ברכתה היא בציבור מה"ת וביחיד מדרבנן וא"כ פשיטא שהקורא בציבור מברך אף שבירך קודם לכן ביחיד וכן פלוגתא דאמוראי בגמ' אם דוקא למקרא צריך לברך או אף למשנה או לגמרא. נראה ברור דבהא תלי' דרב הונא דאמר דוקא למקרא צריך לברך ס"ל כיון דעיקר בה"ת מה"ת היא בציבור מכי שם ה' אקרא היינו דוקא בקריאת תורה שבכתב וא"כ אף ביחיד כעין דאור' תיקון לברך ודוקא למקרא אבל לא למדרש ואף שמזכיר בהן המקראות כמו שהוא בתורת כהנים כיון שאינו קורא המקראות עצמן כסדר א"צ לברך ולדידי' כ"ש על המשנה וגמ' שא"צ לברך ומ"ד למדרש צריך לברך לפי שקרובין יותר למקרא ומזכיר בהן המקראות משא"כ במשנה ומ"ד אף למשנה צריך לברך היינו שעכ"פ חכמים תקנו לברך על כולן כמו שמברכים על המצות כיון שעכ"פ מצוה מה"ת להתעסק בהן וכיוצא בזה נחלקו התנאים בפ' מי שמתו גבי בעל קרי שאסור בד"ת דומי' דסיני דאיכא מ"ד דאין אסור. רק בתורה ומותר במדרש ואיכא מאן דאסר במדרש מפני המקראות ומתיר במשנה ואיכא מאן דאסר אף במשנה ועיי"ש בגי' רש"י ז"ל ופירושו ומחלוקת דשם היא מעין מחלוקת דכאן ועוד ראי' ברורה דביחיד הוי מדרבנן מהירושלמי דבעל קרי מהרהר בלבו ואינו מברך לא לפניה כו' ומפ' בירושלמי מהו מהרהר ברכו' ופי' דס"ל דק"ש עצמה מוציא בשפתיו שהיא ד"ת רק הברכו' הוא מהרהר וא"כ קשה כיון שמוציא ק"ש בשפתיו הרי הוא קורא בתורה וחייב בבה"ת מה"ת ויברך אהבה רבה ג"כ בשפתיו שהיא מה"ת והגאון החסיד ר"א ז"ל בפי' לזרעים רצה לפרש כן גם בש"ס דילן והגי' הגירסא עיי"ש וכן משמע מהך דא"ל הממונה ברכו ברכה א' כו' ואיכא מ"ד יוצר אור ולא אהבה רבה ואיך לא אמרו בה"ת קודם שקראו י' הדברות ושמע והא"ש אם היא מה"ת ודוחק לומר שברכוה מיד בבוקר כמנהגינו. אלא משמע דמדרבנן היא ביחיד וגבי אנשי משמר לא אחמור עלייהו ועפ"י האמור למעלה יש לתת טעם נכון במה דמסקינן בגמ' לברך כל הג' ברכות לעסוק בד"ת והערב כו' ואשר בחר בנו ואל הקורא בציבור אין מברך רק א והיא אשר בחר בנו המעולה שבברכות וכבר כתב הראב"ד בהשגותיו על הרז"ה שיש מדקדקין כן. ולפמ"ש נכון הדבר שברכה ראשונה היא כנגד מקרא תורה שבכתב והשני' הערב נא כו' היא כנגד מדרש תורת כהנים מדרשי המקראות המתוקים מדבש ונופת צופים והג' שהיא אשר בחר בנו כו' היא ברכה כללית כוללת כל התורה שבכתב ושבע"פ המשנה והגמ' שכולן ניתנו למשה מסיני כדדרשינן מקרא דואתנה לך כו' ולכן אמרו זוהי מעולה שבברכות והקורא בתורה מברך אותה לבד אבל ביחיד תקנו לברך כולן ואין חשש ברכה שא"צ כיון שכ"א מוספת על שלפניו לברך על המדר' והמשנה והגמ' להורות שכולן מרועה א' ניתנו:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה