משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
נה שאלה
בנידון מה שנהגו לכתוב הרשאה על מטלטלי דכפרי ועל מלוה אשר זה לכאורה נגד דינא דגמ' ואם יש איזה סמך לזה:
תשובה הנה במס' ב"ק ס"ט אי' גופא אמר ר' יוחנן גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדישו זה לפי שאינו שלו וזה לפי שאינו ברשותו ומק' ומי אר"י הכי והא אר"י הלכה כסתם כו' ותנן כרם רבעי כו' והצנועין כו' ע"ש בכל הסוגיא ומסיק אלא לעולם כל הנלקט ור"י סתמא אחרינא אשכח כו' עיי"ש ולפי"ז ע"כ ר"י ס' בשחרית הוא אומר כל שילקטו עניים היום יהא הפקר ור' דוסא כל שלקטו קאמר ומוכח דר"י אית ליה ברירה וכ' רש"י דטעמא דאוסר ר"י בלוקח יין משום שמא יבקע הנוד והנה רב הוא דא' בעירובין ליתא למתניתין מדתני איו כו' וס' דר"י ל"ל ברירה אפי' בדרבנן והכי ס"ל ע"כ לשמואל ג"כ דל"ל ברירה דא' האחין שחלקו לקוחות הן כו' וטעמא משום דאין ברירה וע"כ אי הוי ס"ל לשמואל דר"י אית ליה ברירה הא אמר שמואל כל מקום ששנה בערובין הלכה כמותו וממילא הלכה כמתניתין דמתנה אדם על עירובו כו' א"ו ס"ל לשמואל דליתא למתני' מדתני איו ור"י ל"ל ברירה וא"כ לתרווייהו ר"י כל שלקטו אמר ואיפוך דר"י לר"ד כו' וסבר ר' יהודא אדם מקדיש דבר שאינו ברשותו כצנועין והנה התוס' הק' לקמן בסוגיא דאורכתא בהנהו מתניית' דשבועות ודבכורות דמוקי בבא בהרשאה ומק' והא א' נהרדעי לא כתבינן אורכתא אמטלטלי ומשני ה"מ היכא דכפרי' כו' כלישנא בתרא והק' דללישנא קמא דאפי' לא כפרי' לא כתבינן היכי משנו להני מתניתי ודחקו לתרץ ולענ"ד יש לתרץ בפשיטות דאתיא כסתמא דצנועין וכר"י דס"ל אדם מקנה דבר שאינו ברשותו ודלא כר' יוחנן וטעמא דנהרדעי משום דר' יוחנן וכדאמ' אמימר לרב אשי ודו"ק:
והנה כל הראשונים ז"ל עמעמו הרבה על מנהג שנהגו שכותבין הרשאה אפי' על מטלטלי דכפרי' ור"ת ז"ל כ' וטעמא לא ידענא והתוס' והרא"ש כ' בשם ר"ת ז"ל דקיי"ל כלישנא בתרא דנהרדעי דלא חיישי רק במטלטלי דכפרי' ומשום מיחזי כשיקרא וא"כ אנן דקיי"ל למיחזי כשיקרא לא חיישינן בכל דוכתי קיי"ל הכא דאפי' מטלטלי דכפרי כתבינן אורכתא ודלא כנהרדעי ואף דקיי"ל כר' יוחנן דגזל ולא נתייאשו הבעלים כו' תקנה הוא שתקנו בהרשאה והק' דא"כ כי פריך מדנהרדעי בשבועות ובבכורות לימא דלית לן דנהרדעי דהא אנן ג"כ קיי"ל כוותייהו ולענ"ד יש לתרץ דשמואל הוא דמשני בבא בהרשאה ושמואל דיינא דנהרדעי הוא כידוע ובעי לאוקמה מימרא דנהרדעי אליבא דשמואל ואתריה הוה והרז"ה ז"ל כ' דלפום מאי דמסקינן והלכתא שליחא שויה לא פסקינן כלל כמימרא דנהרדעי דס"ל דכל הרשאה צריכה קנין ולהכי מחלקי בין מטלטלי דגזולה או דכפרי' שאין קנין תופס בהם וס"ל אי תפס שליח לא מפקינן מיני' אבל רב אשי סבר שליחא שוויה ולא בעינן קנין כלל ודלא כנהרדעי וא"כ ממילא אכולהו כתבינן ואפי' כפרי' והרבו להקשות עליו הרמב"ן במלחמות והרשב"א בחידושיו מלישנא דסוגיא דגמ' דמ' דכ"ע אית להו דנהרדעי דבעי קנין ולמכתב זיל דון וזכי כו' אלא דארכבה אתרי ריכשי קנין ושליחות עיין בדבריהם באורך:
ולענ"ד יש ראיה לד' הרז"ה ז"ל בשבועות פ' שבועות העדות דדרשינן ואשר לא טוב עשה זה הבא בהרשאה ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיצאו עליה עסיקין והנה ע"כ הא דא' רב זה הבא בהרשאה מיירי מטלטלי דכפרי' שיש עליוש טענות דלהכי קרי ליה אשר לא טוב שהוא במתעבר ריב לא על לו וכפיר"י ז"ל שם דאי לא כפריה רק הוא שלוחו להוציא גזל או פקדון מת"י הגזלן או הנפקד ולא כפרי' כלל ולא יצטרך כלל למיקם בדינא ודיינא ואפי' בגזלן שיצטרך לכופו עפ"י ב"ד ולהשיב את הגזילה למה נקראהו לא טוב אדרבה מצוה קעביד להציל עשוק ומקרא מלא הוא באיוב ואשברה מתלעות עול ומשיניו אשליך טרף א"ו הדבר ברור דבמידי דכפרי' מיירי וצריך לדון עמו ולטעון ולהכי לא שפיר עביד דמה לו לריב ריב אחרים עכ"פ מוכח להדיא לרב דכתבינן הרשאה אפי' על מטלטלי דכפרי' רק דקרי ליה לא טוב ולהכי נאיד שמואל מפירושא דרב ומפ' לקרא בגוונא אחרינא ומזה ראיה למ"ש לעיל דע"כ שמואל כנהרדעי ס"ל מדלא מפרש כרב וכיון שמצינו מחלוקת מפורשת דרב ושמואל בזה קרוב יותר דעת הרז"ה דרב אשי פליג על עיקר דינא דנהרדעא וס"ל דלא בעי קנין כלל וכרב דס"ל הכי ושליחא שווייה והכי קיי"ל וכתבינן בכל ענין וא"ש המנהג גם מיושבין עפי"ז כמה קו' שהק' הרשב"א מסוגית הש"ס דמ' מהן שכותבין הרשאה אפילו במטלטלי דכפרי' ולפמ"ש א"ש דכולהו כרב אתיין וקיי"ל כוותיה ודלא כנהרדעי ועיין ברשב"א ודו"ק היטב כי קצרתי: