משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
נ שאלה
חתן ושושביניו וכל בני החופה מה דינם לתפילין:
תשובה הנה בדין זה דחתן כו' פטורים מן התפילין כו' וחייבים בק"ש כתב הב"י דהטור לא כ"כ לחייב בק"ש רק השושבינין וכל בני חופה אבל החתן פטור מק"ש וכמו שפסק הרא"ש ז"ל הלכה כר' שילא דחתן פטור מק"ש משום שא"א לו לכוין ודעת הרא"ש ז"ל צ"ע למה פסק כרב שילא נגד דעת ת"ק דמחייב לי' בק"ש ותו דהא משנה שלימה שנינו חתן פטור מק"ש לילה ראשון כו' ומשום טרדת בעילה ודוקא בתולה אבל אחר בעילה חייב ולא פטרינן לי' משום שמחת ז' ימי המשתה וצריך לדחוק לדעת הרא"ש ז"ל דמשו' שמחת נשואין לא פטרינן לי' רק בשע' סעוד' דשכיחא שכרות כו' אבל אי ליכא סעודה מחייב וכן שלא בזמן סעודה חייב אבל משום בעילת מצוה פטור לעולם כל זמן שלא עשה מעשה ואכתי קו' ראשונה ק' מנ"ל לפסוק כיחיד והי' נראה לומר דהרא"ש ז"ל סבירא ליה דת"ק דמחייב לחתן בק"ש היינו אפי' לילה ראשונה דסבירא ליה שיכול לכוין בפ' א' ואין כאן טרדת מצוה כלל ור' שילא דאמר חתן פטור היינו בלילה ראשונה קודם בעילת מצוה וסתמא דמתני' דחתן פטור כר' שילא וכן נראה מדברי בעל המאור ז"ל שפי' כפירש"י ז"ל דהנהו תנאי ל"ל העוסק במצוה פטור מן המצוה ומסיק דהלכה כולן חייבין בק"ש חוץ מחתן עצמו לילה ראשונה כו' וכתב עליו הרמב"ן ז"ל שנראה שהרי"ף מפרש לה כל ז' ימי המשתה וכן פי' הראב"ד ולהכי חייב בק"ש לת"ק לבד לילה ראשונה דפטור לכ"ע ולא חשו לפרש וא"כ ודאי נקטינן להלכה כת"ק וכסתם משנה דלא פטור רק לילה א' וזו דעת הרי"ף והרז"ה והרמב"ן ולענ"ד גם דעת הרא"ש ז"ל כן ואף שפ' כר' שילא היינו משום דמפרש מחלוקת אף בלילה ראשונה ור"ש פטר ליה לילה ראשונה וכסתמא דברכות אבל משום טרדת שמחת חופה לא פטרינן ליה מק"ש כל שבעה. ולפי"ז נכון בפשיטות דעת הטור ז"ל שכתב סתם וחייבין בק"ש דבאמת חייבין כל ז' רק לילה ראשונה פטור וכבר כל זה מבואר בסי' ע' דין דחתן פטור מק"ש כו' באריכות וכאן דאיירי בכל שבעה ומחמת הסעודה פסק דחייבי'. נמצא דעת כל הפוסקי' שוה בזה רק רמב"ם ז"ל שהשמיט דין חתן פטור מתפילין וכ' הב"י שאולי הוא בכלל שאין דעתו מיושבת עליו שכתב שפטור מן התפילין ואין זה תי' מספיק שלא היה לו להשמיט ברייתא דחתן ושושבינין וכל בני חופה פטורין מתפילין ולסמוך על דיוקים ואין זה מדרכו של הרמב"ם ז"ל ולכן הי' נלע"ד דהרמב"ם מפרש פלוגתא דר"ש ורבנן לא אק"ש כמו שפי' רש"י ותוס' ורא"ש אלא ארישא קאי דת"ק פטר להו מתפילין ותפילה ור"ש סבר חתן הוא דפטור מהן אבל שושבינין ובני חופה חייבין ופליגי אי חשיבי עוסקי' במצוה כל ז' ימי המשתה לענין לפטור ממצוה ת"ק חשיב להו עוסקים במצוה רק בק"ש מחייב דכונתה אינו רק פרשה א' ויכול לכוין ולקיים שתיהן משא"כ תפילין ותפלה ור"ש סבר דמצות שמחה לא חשיבא מצוה לגבי הא מילתא לפטור מצוה ולהכי אמר חתן פטור ומפרש הרמב"ם דאף חתן לא מפטר רק לילה הראשון משום טרדת מצוה דבעילה כיון דס"ל דמצות שמחה לא חשיבא לפטור ממצוה חייב גם החתן לכוין דעתו להניח תפילין ולהתפלל דמשום מצות שמחה שוה הוא לשושבינין ולכל בני חופה דמצוה על כולן לשמוח עמו שא"א לו לשמוח יחידי אלא שאין כח במצוה זו לפוטרו ממצות ולכן מפרש דהא דאמר חתן פטור היינו כעין פטורא דחתן מק"ש דהיינו משום טרדת מצות בעילה ופסק כר' שילא להחמיר דמשווה תפילין לק"ש ולא חשיב לי' עוסק במצוה וכן גבי סוכה דפטרינן לחתן ושושביניו משמע בש"ס דעיקר טעמא משום שיצטער אם לא ישמח כראוי ומצטער פטור מן הסוכה ולא משום דעוסק הוא במצוה ולהכי איכא אמוראי דמחמרי אנפשייהו גבי סוכה ועבדי תרתי עיי"ש. זה נלע"ד ברור בדעת הרמב"ם ז"ל ומדוקדק בלשונו ז"ל שכתב בהלכות תפילין פ"ב הל' י"ג כל הפטור מק"ש פטור מתפילין כו' וכן בפ"ד מהלכות ק"ש כל הטרוד ונחפז לבו לדבר מצוה פטור מכל המצות ומק"ש לפיכך חתן שנשא בתולה פטור מק"ש עד שיבא עליה כו' משמע להדי' דתפילין וק"ש שוין לדידיה ז"ל והוא מפרש כן דברי ר' שילא ופסק כמותו ולענ"ד ראי' לפי' זה מתוספתא דברכות דגרסינן התם השושבינין וכל בני חופה פטורין מתפילין וחייבין בק"ש משום רש"א חתן פטור ושושבינין חייבין ולא גרסינן בדברי ת"ק חתן ולא איירי רק בשושבינין ובני חופה דת"ק ס"ל דאף דחייבין בק"ש פטורין מתפילין כו' וא"כ ע"כ ר"ש דאמר חתן פטור ושושבינין חייבין קאי ג"כ על תפילין ואתי לאיפלוגי על ת"ק דפוטר מתפילין והוא מחייב דאי נימא דקאי אק"ש דת"ק אמר חייבין בק"ש ואיהו פליג לקולא ואמר דחתן פטור מק"ש ק' טובא מנ"ל דת"ק מחייב לחתן בק"ש הא ת"ק לא אדכר כלל חתן בדבריו ודלמא מודה שהחתן פטור מק"ש ג"כ ולא מחייב ת"ק רק שושבינין כו' אלא ודאי ברור לגי' זו דר"ח ארישא פליג ולחומרא ותרווייהו קיימי אמתני' דפטרה לחתן מק"ש הא שושבינין חייבין ועלה אמר ת"ק נהי דחייבין בק"ש פטורין מתפילין ור"ש פליג ואמר דדין התפילין וק"ש שוה שאין פטור החתן רק קודם בעילת מצוה אבל שושבינין ובני חופה חייבין ונפלאתי דגם הרמב"ן ז"ל במלחמותיו בסוכה הביא תוספתא זו וגרסתה דלא הוזכר חתן בדברי ת"ק ולא הרגיש דלפ"ז א"א לפרש דר"ש פליג לקולא וצ"ע ובסוף פ"ו מהל' תפלה כתב הרמב"ם נשים ועבדים חייבים בתפלה פי' אף שפטורין מק"ש כו' וכל איש שפטור מק"ש פטור מתפלה ופי' שפטור מק"ש מחמת טרדא דמצוה כמו חתן פטור אף מתפלה הרי להדיא שלא פטר ז"ל מתפלה ותפילין רק הפטורין מק"ש והוא מבואר כמ"ש לדעתו ז"ל ופי' מסתבר וגי' התוספתא מסייעו ולכן נלע"ד שיש להחמיר בדבר לחייב חתן ושושבינין וכל בני חופה בכל המצות ואפי' בתפלה רק החתן לבד קודם בעילת מצוה פטור מכולן. כי של תורה הוא וע' באחרונים מ"ש בזה: