אור ברסלב

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

נ שאלה

מט שאלה

בדין אב שמיפר נדרי בתו נערה אם מיפר כל נדריה או דווקא נדרי עינוי נפש או דברים שבינו לבינה כמו בהפרת הבעל:

תשובה גרסינן בנדרים ס"ח ע"א דבי ר"י תנא בין איש לאשתו בין אב לבתו מכאן לנערה המאורסה שאביה ובעלה כו' ומק' לרבה הך דתנא כו' מבעי' לי' מכאן שהבעל מיפר נדרים שבינו לבינה והק' הר"נ לתנא דבי ר"י הך מנלי' ותי' תרתי שמעת מינה והוא מפורש בירושלמי דמייתי שם דר"א דריש בין איש לאשתו כו' לנערה מאורסה ומק' מה מקיימין רבנן בין איש לאשתו ולא שבינה לבין אחרים בין אב לבתו ולא מה שבינה לבין אחרים ומק' ור"א לית לי' כו' אית לי' כו' כולא מתמן אית לי' פי' תרתי שמעת מינה ותימא שלא הזכירו הר"נ ז"ל וכ' הר"נ והרא"ש דגם אב אין מיפר רק שבינו לבינה או עינוי נפש כמו בעל והביאו מספרי שכ"כ בהדיא מהקישא דבין איש כו' והר"נ כ"כ בשם הירושלמי ריש פרק ואלו נדרים והשיגו על הרמב"ם שכתב האב מיפר כל הנדרים שנאמר כל נדריה כו' ובאמת חידוש גדול שיכתוב הרמב"ם נגד ברייתא מפורשת דספרי וירושלמי ולא עוד אלא דבירושלמי שכ' מפורש יותר דכ"ע אית להו הכי אפי' ר"א ולא שבינה לבין אחרים ולא הביאוהו הפוסקים כלל וגם הרמב"ם ז"ל עצמו בתשובתו לחכמי לוניל כתב שלא מצא מפורש בשני התלמודים וה"ז מבואר ומפורש בלי חולק כלל:

ואחר העיון נלע"ד בעזה"שי למצוא בזה דעת קדושי' ליישב שיטת הרמב"ם דהנה הברייתא דספרי אזלא בשיטת רבה דיליף לנערה המאורסה שאביה ובעלה מפירין נדרי' מקרא דאם היו תהי' לאיש כו' וכולא קרא דבין איש לאשתו כו' אייתר להקישא דאב לבעל ולהכי מק' שם בספרי אי מה אב מיפר כל הנדרים אף בעל מיפר כל הנדרים ומה אני מקיים לענות נפש בבגרות כו' ת"ל בנעוריה בית אביה ולא נעוריה בית הבעל פי' וע"כ בית הבעל לא דמי' לבית האב לחלק בין נערה לבוגרת וא"כ ע"כ הקישא להיפוך להקיש אב לבעל כו' ע"ש בספרי הרי להדי' דספרי לא דייק לישנא דבין כו' ולא שבינה לבין אחרים דאל"כ הקישא ל"ל בתרווייהו בין כתוב א"ו דבין לא מ' לי' רק בבעל מוכח דאל"כ לענות נפש ל"ל ואב אתי מהקישא ובנעורי' בית אבי' אתי לאורויי דלא נקיש להיפוך כמש"ל ועלה מסיק בספרי ר"י אומר בנעורי' כו' מכאן לנערה כו' שאבי' ובעלה כו' והיא דרשת תנא דבי ר"י בש"ס דילן ולפי"ז כולי' קרא מצריך צריכא לגופי' וליכא הקישא כלל שענין א' הוא אביה ובעלה ובנערה המאורסה כו' והנה מבואר מספרי כי לולא ההיקש היינו אומרים ממילא שהאב מיפר כל נדר והוי בעי לאקושי בעל לאב וע"כ מפשטי דקראי כמ"ש רק דלפום הקיש' דספרי אפקי' מפשטיה אבל לדרשת תנא דבי ר"י דליכא הקישא דקרא במאורסה כ' דאבי' ובעלה כו' א"כ אף דע"כ מודה ר"י דבעל מיפר דברים שבינו לבינה וע"כ דפשטא דלישנא הכי משמע כלישנא דירושלמי ולא שבינה לבין אחרים כו' ומינה דה"ה בעל לחודי' מיפר שבינו לבינה כמו בעל לאב במאורסה אבל לא משום הקישא דהא לא מייתר לי' קראי כלל וכולי' איצטריך לגופי' ועיקר דיוקי' מבנעורי' כו' כמ"ש הר"נ וע"כ מגופי' דלישנא וא"כ ליכא למידק מינה דווקא במאורסה כיון שהיא ג"כ ברשות בעל ובעל ודאי א"י להפר רק נדרי עינוי נפש או בינו לבינה ע"כ גם האב המיפר בשותפו' אינו יכול להפר רק אלו שהרי יצאה קצת מרשותו וגזה"כ שאין יכולין להפר רק אלו אבל נערה שעומדת בבית אבי' לגמרי נקטינן קרא כפשטי' כל נדרי' כו' כס"ד דספרי שהרי לא הקיש הכתוב הפרתו לבדו להפרת בעל לבדו אלא קרא במאורס' ותרווייהו כחדא צריכי והרי מבואר בספרי דלולי הקישא הי' הבעל מיפר נדרי ע"נ לחוד ואב מיפר כל נדריה וא"כ לתנא דבי ר"י דקרא במאורסה ומבואר דגם בינו לבינה יכולין להפר ומינה דגם בנשואה בעל לחודי' מיפר דחד דינא הוא אבל הפרת אב נקטינן כפשטי' בכל הנדרים כד' רמב"ם וזו שיטה נכונה ועמוקה מאוד לענ"ד ומתורצין כל הקו' ובפי' המשנה לרמב"ם נקט ג"כ דרשת תדר"י שהיא פשוטה יותר וגם הש"ס נקט לה באחרונה ודוק היטב ובשו"ע סימן י' הביא ב' דעות בשם י"א וי"א ולא הכריע והש"ך כ' שנ"ל עיקר דבתו שוה לאשתו וכוונתו על מה שהקשו על הרמב"ם ז"ל אבל לפמ"ש אין כאן קו' כלל ואעפ"כ יש להחמיר בדבר:

ועפ"י ד' הרמב"ם אלו יש לפרש ד' הגמ' כתובו' דף מ"ז בסוגי' דהאב זכאי בבתו כו' וא' בגמ' בהפרת נדרים מנלן דכתיב בנעורי' בית אבי' ופירש"י ז"ל גבי הפרת נדרים כתיב וה"ק בנעורי' ברשות אבי' היא וכ' ז"ל וכי תימא הא בהדי' כתיב כי הניא אבי' אותה אי לאו האי הו"א בקטנה משתעי קרא עכ"ל וק' טובא דאי בקטנה הא אין מעשה קטנה כלום ואין נדרה נדר ואי במופלא הסמוך לאיש הא מקרא אחרינא נפיק מייתורא דאיש כי ידור נדר כו' אבל כולה פרשת נדרים בגדול משתעי ועוד דכתיב בקרא וה' יסלח לה כי הניא אבי' אותה ואי בקטנה אינה צריכה כפרה אבל לפמ"ש בד' הרמב"ם דפסקינן כתנא דבר"י דמפיק כולי האי קרא דבין איש לאשתו בין אב לבתו בנעוריה בית אבי' לנערה המאורסה דאבי' ובעלה מפירין נדרי' א"ש הגמ' כפשטי' דמתניתין קאי סיפא ארישא האב זכאי בבתו בקידושי' בכסף בשטר כו' וזכאי במציאתה ובמעשה ידי' ובהפרת נדריה וקאי הך וזכאי ארישא דאף שקידשה אכתי הוא זוכה במציאתה ובמע"י ובהפרת נדרי' והיינו בהדי בעל כדינא דנערה המאורסה ועלה מסיק בסיפא נשאת יתר עליו הבעל כו' מ' דרישא באירוסין איירי וקמ"ל הך דינא דנערה המאורסה אבי' ובעלה מפירין נדרי' ועלה מייתי בגמ' בהפרת נדרים מנלן פי' מנלן דנערה המאורסה אבי' ובעלה מפירין נדרי' ומייתי הך דבנעורי' בית אבי' והיינו הך דתנא דבר"י ומבואר מזה דס"ל להש"ס דהך דרשא דתנא דבר"י היא עיקר וזה סיוע גדול לד' הרמב"ם ז"ל ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה