אור ברסלב
משכנות יעקב מה שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

מה שאלה

מד שאלה

דין טומטום שנקרע ונמצא זכר אם חולץ או חולצ' לאש':

תשובה ביבמות פ' הערל דף פ"א במשנה רי"א טומטום שנקרע ונמצא זכר לא יחלוץ מפני שהוא כסריס ובגמ' מייתי ברייתא ר' יוסי בר' יהודא א' טומטום לא יחלוץ שמא יקרע וימצא סריס חמה ומפרשינן בגמ' ה"ק שמא יקרע וימצא נקבה ואפילו אם זכר שמא ימצא סריס חמה ומפרשינן דאיכא בין ר"י בר"י לאבוהו לפסול במקום אחין ולחלוץ שלא במקום אחין וכ' הרא"ש ז"ל דמ' דרבנן פליגי עליו וסברי דלאו סריס הוא וחולץ ומיבם ור"י בר"י פליג אדאבוהו ועביד לי' ספק סריס והכי עבדינן לחומרא ולא ביאר שום טעם לדב' לפסו' דלא כרבנ' דפליגי וסברי דחולץ ומיבם או כר' יהודא דסבר ודאי סרי' הוא דהוזכרו דבריו במשנה אבל דברי ריב"י לא הוזכרו במשנה כלל ולמ' נפסו' כוותיה היכא דפליג אאבוהו והרמב"ם ז"ל פסק דאשתו מתייבמת וכן הוא מיבם אם נקרע ונמצא זכר ואין חוששין כלל לסירו' וס"ל דהני יחידאי נינהו ורבנ' פליגי עלייהו ופס' הלכה כחכמי' וטעמו של הרא"ש צ"ע לכאור' דמנקיט לחומר' כריב"י וכבר עמד ע"ז בב"י באה"ע סי' קע"ב ובאמ' בבכורו' דף מ"ב אית' בריית' חד' בהדי' טומטו' שקיד' קדושי' קדושין נתקדש קדושיו קדושין וחולץ וחולצין לאשתו ומיבמין לאשתו ומפו' כד' הרמב"ם דרבנן פליגי עלי' דר"י ולא מספקינ' כלל בסרי' דאי הוי מספקינן בסריס האיך מיבמין את אשתו הא הוי ספק ערוה של' במקו' מצוה דאשת סריס לא חולצת ולא מתייבמת אבל מייתי שם עוד ברייתא סתמא אשת טומטום חולצת ולא מתייבמת ומספקא לי' בסריס וכריב"י ותרוייהו סתמא דלא כר' יהודא דמחשב לי' לודאי סריס ואפשר דלהכי מנקיט ליה הרא"ש לחומרא כריב"י:

אבל לכאורה מסוגיא דש"ס יש להביא ראיה ברורה לד' הרא"ש ז"ל . שפסק כריב"י ולא כהרמב"ם ז"ל שפסק כחכמי' דהנה איפלגו אמוראי ותנאי שם גבי טומטום בבהמה דמספקא לן ג"כ אם זכר אם נ' וא' שם מטיל מום במקום זכרות כ"ע לא פליגי דזכר הוא כי פליגי מטיל מום בממקום נקבות מר סבר חיישינן שמא נהפכה זכרותו לנקבותו ומ"ס לא חיישינן פי' דמ"ס כיון דנשתנה בריאתו והוא טומטו' חיישינן נמי לשינוי אחר דהואיל ואשתני אשתני ומ"ס לא חיישינן ואמרו שם אביי בר אבין ורב חניני' בר אבין דאמרי תרווייהו אפילו לרבנן דלא חייש למיעוטא אפ"ה אמרי' הואיל ואשתני אשתני ועלה מייתי שם לימא אשתני ולא אשתני תנאי היא ומייתי הנא תרי ברייתא דטומטו' מאי לאו בהא קמיפלגי מ"ד חולץ וחולצי' לאשתו סבר לא אמרינן הואיל ואשתני אשתני ומ"ד חולצת ולא מתיבמת ס' אמרינן הואיל ואשתני ומשני שם דכ"ע ס' הואיל ואשתני כו' וקמייתא דאמרינן מיבמין את אשתו כר' אליעזר דאמר אשת סריס חמה מתיבמ' הרי מבואר מסוגיא זו דלמסקנא כ"ע סברי הואיל ואשתני אשתני וחיישינן לסירוס רק דברייתא קמייתא ס' כר"א דאשת סריס מתיבמת אבל אנן הא לא קיי"ל כר"א אלא כר"ע א"ב ממילא הלכה כריב"י דחולצת ולא מתיבמת וכפסק הראש ז"ל ואפילו למאי דסלקא אדעתי' דהש"ס שם דפליגי בהך סברא דהואיל ואשתני כו' הא עכ"פ טובא אמוראי בתראי שם סברי דאמרינן הואיל ואשתני כו' והכי סי' שם רב חסד' ואבי' בר אבין ורב חנינא בר אבין ור' יוחנן ור' אושיעי' ג"כ הכי ס"ל שם וסתם משנ' שם בבכורי' דטומטום ספק הוא אפילו בבהמה וע"כ מטעמא דהואיל ואשתני וכריב"י וזו ראיה ברורה מאד ותמהני על הרא"ש שכ' כן רק מחומרא ובאמת הוא ברור ומוכרח מאד דהלכה כריב"י ודו"ק שוב ראיתי בב"ש סי' קע"ב ציין בבכורות דף מ"ב ולא ביאר כוונתו אולי כיון למ"ש ועוד יש לתמוה בזה על הרמב"ם ז"ל דבהל' בכורו' פס' בהדי' דטומטו' ספיק' הוא בין במטי' מום במקום זכרות ובין מטיל מום במקום נקבות וע"ב ס"ל דהלכה כיון שאשתנ' כו' וגדולה מזו דאפילו מטיל מום במקום זכרות אין זה הוכחה דזכר הוא דאולי נהפכה נקבותו לזכרותו אף שזה היפך סוגיא דמדרא שם דאמר במטיל מום במקום זכרות כ"ע זכר הוא וכבר עמד ע"ז הכ"מ בהלכות בכורו' ובב"י בי"ד סי' שט"ו ועכ"פ ס"ל דאמרי' הואי' ואשתני כו' ואלו גבי חלי' ויבו' פ' דמיבמי' את אשתו ולא מספקינן כלל בסריס וע"כ טעמ' דל' אמרינ' הואיל ואשתני כו' כמבואר בסוגיא שם דתליין אהדדי והנה שני הפסקים סותרים זא"ז וצ"ע:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה