משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
לט שאלה
אם צריך לשרטט בכל שיטה ושיטה או רק בשיטה עליונה ובד' צדדין:
תשובה הנה הטור כתב שאין צריך לשרטט בכל שיטה ושיטה ואם ירצה לשרטט הרשות בידו ולא כ' דחובה לשרטט עכ"פ בשיטה עליונה ומד' צדדין כמ"ש ר"ת והסמ"ג וסמ"ק ז"ל ונראה דר"ת ז"ל לשיטתו דס"ל דס"ת נמי לא בעי שרטוט ומוקי להא דאי' במ"ס כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה היינו בשיטה עליונה וכן הא דשתים כותבין ג' אין כותבין. והא דאמר צריכה כו' כאמיתה של תורה מוקי לה במזוזה וא"כ גם תפילין אף דא' א"צ שרטוט היינו בשאר שיטות כמו בס"ת אבל שיטה עליונה צריך אבל למאי דקי"ל כד' הרא"ש ורמב"ם והרי"ף ורש"י ור"י ז"ל וכל הפוסקים דס"ת צריך שרטוט בכל השיטין וכפשטא דירושלמי ומס' סופרים וכולהו סוגיות הגמ' בכמה דוכתי א"כ ס"ת דמי למזוז' ותפילין ולא בעו לגמרי כלל אף בשיטה עליונה כמו שסתם הרמב"ם וכל הפוסקים דלא בעו שרטוט כלל ומ"ש קצת פוסקים דשרטוט בתפילין הדיוטות הוא דכל הפטור מן הדבר כו' נקרא הדיוט אין כן דעת הטור ותמה עליו הב"י ז"ל. ועיקר דקדוק הפוסקים ז"ל על זה מדלא מוקי לה בגמ' דמק' אתפילין שבלו כו' הא מורידין עושין הא מזוזה בעי שרטוט ומדלא משני במשורטטין ש"מ שלא היו רגילין כלל לשרטט תפילין וקצת פוסקים הוציאו מזה לפסול אם שרטט תפילין והיא דעת ר' שמחה ולענ"ד עיקר קושי' לא ק' כלל דמזוזה דבעי' שרטוט הלמ"מ נ' דבעי שרטוט לשמה דהא כל מעשה תפילין גם העיבוד ועשייתן בעי לשמה וא"כ ה"ה לשרטוט דצורך כתיבה היא ומעכב בהן ובעי לשמה וא"כ אף כששרטט התפילין כיון שאין מצוה לשרטט תפילין אין כאן שרטוט לשמה כלל כיון שאין בו מצוה ולא מהני לתפילין דשרטוט מצוה הלמ"מ או מקרא דג"ש דכתיבה כתיבה כפירש"י בהא דאמר שמואל כ' כאגרת פסול' עיי"ש בפירש"י ובתוס' ז"ל וזה נרא' תי' ברור בעזהש"י על קו' זו וא"כ אין ראיה כלל לאסור שרטוט בתפילין וכד' הטור ז"ל דהרשות בידו וגם שייך בזה הידור מצוה ובשו"ע כתב המחבר דאין לשרטט רק שיטה עליונה כו' וזה לכאורה עפ"י שיטת ר"ת ז"ל דלשיטת כל הפוסקים המצריכי' שרטוט בס"ת מנ"ל דבתפילין בעי שיטה עליונה שרטוט אי משום דאמר שלש אין כותבין כו' היינו משום דכל כתבי הקודש בעו שרטוט בכל השיטות והרב המחבר ז"ל פ' ביו"ד כדעת הפוסקי' דס"ת בעי שרטוט בכולהו שיטי וכאן פ' כד' ר"ת ז"ל לחומרא ורמ"א ז"ל הגיה דצריך שרטוט מד' צדדין ג"כ וככל ד' ר"ת והסמ"ג וסמ"ק ז"ל והעיר ע"ז הגאון ר"א ז"ל דלדעת הפוסקים דס"ת בעי שרטוט א"צ לזה דההיא דמס"ס כל יריעה שאינה מסורגלת פסולה בס"ת מיירי ובתפילין לא בעי כלל והוא כמש"ל וק"ל שלא עמד ג"כ על ד' המחבר ז"ל בשיטה עליונה מנ"ל לד' הפוסקים הנ"ל וד' הרי"ף והרמב"ם ז"ל מבוארין דלא בעו כלל ור"ת ז"ל לשיטתו ומנ"ל לעשות פשרה בין הדיעות ובש"ג ראיתי שדקדק מד' הטור שכ' אין צריך לשרטט בין כל השיטות משמע דבשיטה עליונה צריך וכד' ר"ת ז"ל בזה ולענ"ד אין זה מוכרח בדבריו כאן אם לא שנאמר שהוציא כן המחבר מד' הרא"ש בפ"ק דמגילה שהביא ד' ר"ת ז"ל בענין כתיבת אגרות ובהן פסוקי' שאין איסור אלא בשיטה עליונה אבל באמצעיות מותר שהשיטה עליונה היא כמו שרטוט לתחתונה ומשמע שם לכאורה שזו מסקנת הרא"ש ז"ל ג"כ אף דבהל' ס"ת פסק דבס"ת בעי שרטוט בכל השיטות א"ו דס"ל ז"ל דע"כ איסור כתיבת ג' שיטין בלא שרטוט אינו משום דדמי לס"ת דשאני ס"ת דהוי ס' שלם אבל ג' תיבות לא עדיפי מתפילין דהוי פ' שלימה ולא בעי שרטוט בין כל שיטה וזו היא באמת קושית ר"ת ז"ל דמי גריעי תפילין מג' תיבות וכמ"ש הפוסקים ז"ל בשמו. ומכאן הוציאו זה דעכ"פ גם בתפילין צריך שיטה עליונה וכן הך דג' אין כותבין בעליונה מיירי ואף דר"ת ז"ל גם בס"ת א' למילתי' הרא"ש ז"ל חולק עליו בס"ת מהא דירושלמי מס' סופרים ופי' קושית הגמרא אתפילין לחוד אבל בהך סברא דלא עדיפו ג' תיבות מתפילין ס"ל כוותי' דדווקא בעליונה וא"כ ה"ה בתפילין צריך שרטוט בעליונה דלא גריעי מג' תיבות ואולי זהו ג"כ דעת הטור דביו"ד בהל' ס"ת פסק דס"ת בעי שרטוט כדעת הרא"ש ואח"כ בסי' רפ"ד כתב דהא דאין כותבין ג' תיבות בלא שרטוט היינו בעליונה כו' וכ"כ הרמ"א ז"ל שם עפ"י דעת הטור והרא"ש ז"ל ומצאתי שכן דעת הרשב"א ז"ל בחידושיו לגיטין שכתב בהדיא דהא דתפילין א"צ שירטוט היינו בשאר שיטין והא דאמר ג' אין כותבין היינו בשיטה עליונה לבד דלא עדיפי מתפילין ואח"כ הביא מחלוקת ר"ת ורש"י ז"ל אם ס"ת צריכה שירטוט והכריע כדעת רש"י ז"ל דצריך שירטוט בכל השיטות מהירושלמי וכדעת הרא"ש. ואח"כ כתב עוד דהא דאיצטריך הל' במזוזה דבעי שירטוט היינו להצריך בין כל השיטין דאי משום ג' אין כותבין היינו דווקא בעליונה והוא ממש כמש"ל דבס"ת צריך בין כל השיטין ובתפילין ובג' תי' אין צריך רק בעליונה ומזוזה ומגילה דינה כס"ת והן ד' המחבר ז"ל אלא דלפ"ז קשה למה השמיט המחבר ביו"ד סי' רפ"ד דהא דג' אין כותבין היינו בעליונה דווקא ומשמע מדבריו דבכל השיטות אסור ורמ"א ז"ל הוסיף זה עפ"י דעת הטור ז"ל ודעת המחבר צ"ע לענ"ד ונראה דאזיל הכא לחומרא והכא לחומרא עפ"י חומר כל השיטות אבל ראיתי בחידושי רמב"ן לגיטין פ' בהדיא דס"ת בעי שירטוט בכל השיטין וכן הך דג' אין כותבין בכל שיטה מיירי ותירץ קושית ר"ת ז"ל שהקשה מי גריעי תפילין מג' תיבות וכתב לתרץ דשאני תפילין שאין עומדין לקריאה רק להיות מכוסין תמיד שטעם שירטוט כדי ליישר השיטין שירוץ קורא בו ולא יתערבב והיינו דוקא בס"ת ומגילה או אפי' אגרת שניתן לקרות בו ובו ג' תי' צריך שירטוט משא"כ תפילין ומזוזה רק דאתאי הלכתא למזוזה בדין השירטוט וממעטי' תפילין. וכ"כ בשם הגאון רב נטרונאי ז"ל לחלק כן. וא"כ ודאי בתפילין א"צ כלל אף בעליונה ובג' תיבות אף באמצע אסור שניתנו לקריאה וכ"כ הר"ן ז"ל בהדי' במגילה פ"ב ככל דברי הרמב"ן אלו דטעם השירטוט משום ערבוב הקורא ודוקא בדברים שניתנו לקרות בהן ואף כותב פסוק באגרת בכלל משא"כ מזוזה ותפילין שלא לקריאה ניתנו רק להיות מחופין עור ומזוזה אתרבאי מהלכה ותי' ג"כ בזה קושית ז"ל שהקשה מ"ש תפילין ומזוזה מג' תיבות ול"ל הלכה למשה מסיני במזוזה תיפו' ליה דהוי כמו ג' תיבו'. ובסבר' הנ"ל מתורץ הכל. ומבוא' להדי' מדבריה' ז"ל שדברי ר"ת ז"ל שכתב דהא דג' תיבות איירי דוקא בשיטה עליונה היינו לשיטתו ז"ל דגם בס"ת א"צ רק בשיטה עליונה כדי ליישר השיטין שאחריו ג"כ. וס"ל ז"ל דדי בזה לענין יושר השיטין וגם בתפילין בעינן בשיטה עליונה רק במזוזה הלכה למשה מסיני דצריך שירטוט בין כל שיטה וכך גזרה ההלכה ולא משום השווית השיטין דלזה די בראשונה לבד כמו בס"ת. והבא להחמיר כחומר מזוזה ודאי נקרא הדיוט דמוסיף על המצוה בלא טעם הידור ודוקא במזוזה נאמר הלכה אבל לדעת רי"ף ורמב"ם ורמב"ן ור"ן וגאון דעיקר טעם שירטוט משום עירבוב הקורא. ע"כ דצריך בשביל זה לשרטט כל שטה ואין די בראשונה לבד ליישר הכתב רק דממילא ידעינן דא"צ לזה רק בכתב שניתן לקרות וממילא ידעינן דבתפילין א"צ לכך רק מזוזה אתרבאי מהלכה ומהיכי תיתי נימא דאם רצה להחמיר ולשרטט בתפילין שלא יהא בזה הידור מצוה כיון דצריך לזה ליישר השיטין רק דבתפילין אף אם לא יהי' הכתב מיושר כ"כ כשר דלא צריך לקרות בהן אבל העושה גם אותם מיושרים למה יהא הדיוט כיון דליכא מיעוטא כלל לתפילין רק ממילא ידעינן כיון שא"צ לקרותן אינן בכלל חומר ס"ת לענין זה שיהיה צריך דווקא שרטוט אבל הרשות בידו כך נ"ל לשיטה זו וד' ר"ת ז"ל אמורים לשיטתו ז"ל וכמש"ל. והא דלא מוקי גמ' במשורטטין כבר כתבתי תי' נכון לעיל דלא מהני שרטוט שהוא מרשות לשרטוט מצוה דבעינן לשמה והרמב"ן ז"ל בחידושיו לעול כתב עוד תירוץ אחר על קושית ר"ת ז"ל שהקשה מאי שנא תפילין מג' תיבות ואין לומר דהלכה היא דלא מצינו הלכה רק למזוזה דבעו אבל לא לתפילין דלא בעו. ותי' ז"ל דמהא גופא נפקא דלא איצטריך הלכתא למזוזה דצריכה דבכלל ס"ת היא וע"כ אתי הלכתא לאפוקי תפילין דלא בעו דאי גם תפילין צריכין לשתוק מהלכה וכולהו יהיו בכלל ס"ת והא דלא אמרה ההלכה בהדיא בתפילין דא"כ הוו כ"ש מזוזה דקלה קדושתה כו' עיי"ש והביא זה גם רשב"א ז"ל בשם הראשונים והוא ז"ל תמה ע"ז דאיצטריך הל' במזוזה להצריך בכל השיטין דהא דג' אין כותבין היינו בראשונה וזה עפ"י שיטתו ז"ל שחלק בין ס"ת דבעי שירטוט בכולה ובין הא דג' אין כותבין היינו בעליונה והנך רואה שאין כן דעת כל הראשונים שהקשו זו הקושיא ור"ת ז"ל הוציא מקושיא זו דאף ס"ת לא בעי רק בעליונה והנה בעיקר שיטת ר"ת ז"ל כבר הכריעו רוב הפוסקים דס"ת צריכה שרטוט לגמרי וכן דעת רי"ף ורמב"ם גם כ' קצת ראיות לדבר ולא נצרכה אלא להעדפה דלענ"ד פי' ר"ת ז"ל בהא דאמר דמגילה צריכה שרטוט כאמיתה של תורה היינו מזוזה דחוק מאוד וקשה הדבר לייחד פרשיות בתורה וכולן הם אמיתות וחביבות וחמודות ופסוק ותמנע היתה פילגש שוה לכל פרשיו' החמורות בתורה ועוד דהא פלוגתא דתנאי במזוזה אם צריכה שרטוט כדאיתא במנחות ר' ירמי' בשם רבינו תפילין ומזוזות נכתבים שלא מן הכתב וא"צ שרטוט ומוקמינן ברייתא דהא מורידין עושין כו' כוותי' עיי"ש והיכי נוקי הקישא דמגילה למזוזה ומזוזה גופא לא פשיט א לן כולי האי ועוד דמהא גופא דר"י בשם רבינו דמדמה תפלין ומזוזות לענין שלא מן הכתב ולענין שרטוט משמע להדי' דתרוויהו קולי דתו"מ נינהו משא"כ בס"ת דהא שלא מן הכתב ודאי הכי הוא דבס"ת אסור לכתוב אפי' אות אחת שלא מן הכתב וע"כ קולי תו"מ הוא ומשמע דה"ה להא דא"צ שרטוט הא ס"ת ודאי בעי שרטוט ותו דאי ס"ת ג"כ לא צריך שרטוט א"כ לר' ירמי' כולהו לא בעי שרטוט ולא משכחינן שרטוט כלל בשום דוכתא רק בשטה עליונה לדעת ר"ת ז"ל א"כ מה השמיענו ר"י כלל דתו"מ א"צ שרטוט וע"כ כוונתו בכל השיטין דבשיטה עליונה צריך לדעת ר"ת דלא גרע מג' תיבות ומהיכי תיתי נחייב בתו"מ בכל השיטין כיון דגם ס"ת א"צ וכולהו לא צריך בשלמא למ"ד מזוזה צריכה איצטריך לאשמעינן דתפילין לא צריך אבל לר"י קשה אלא ודאי מכל זה משמע להדי' דס"ת בעי שרטוט לכ"ע ולענ"ד יש סמך מקרא דוכתוב יושר דברי אמת פי' ד"ת הנקרא אמת דאמת זו תורה דכתיב אמת קנה כו' כדדרשינן קרא במס' ברכות פ"א בחסד ואמת יכופר עון לתורה וגמילות חסדים אמת זו תורה כו' וכן דרשינן גבי שלמה ביקש למצוא דברי חפץ יצתה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת דכ' ולא קם נביא עוד כו' ולכולהו דרשי האי קרא וכתוב יושר כו' בתורה כתיב ומשמע שצריך לכתוב ביושר והוא שרטוט ולענ"ד זהו סמך נכון מאוד אולי ימצאהו המעיין מבואר על ס' המדרש ולהכי פשיטא לן בס"ת דצריכה שרטוט ולהכי נפקא לן במגילה מקרא דדברי שלום ואמת כו דצריכה שרטוט ומה ראו לרבות שרטוט יותר משאר דיני ס"ת או מזוזה לר"ת ז"ל והיך מוכח דוקא על שרטוט ולפמ"ש ניחא טובא דמדקריי' דברי שלום ואמת. ובתורה שקרוי' אמת כתיב וכתוב יושר דהיינו שרטוט ולא הוזכר כאן שום דין מדיני ס"ת וכתיבתן רק הכתיבה ביושר ולכן גם במגילה מרבינן שרטוט כאמיתה של תורה וזה לענ"ד דבר מתוק מאוד בעזהש"י בתורת אמת וגם בהך דר' ירמי' דאמר תו"מ נכתבין כו' ואין צריך שרטוט נלע"ד דהני תרי מילי שייכי אהדדי דהא דנכתבין שלא מן הכתב היינו מטעם דמגרס גריסן ורגיל הסופר לכותבן ולא יטעה בהן ומה"ט ס"ל לר' ירמי' שגם שרטוט א"ל כי מפני רגילותן רגיל לכותבן ביושר אף בלי שירטוט ומיושרות הן אצלו וטעם השירטוט משום יושר הוא ואנן קי"ל תפילין אין צריכין שרטוט מה"ת וגם טעם הרמב"ם ז"ל שמחופין א"צ כ"כ לנויין וגם מזוזה הי' בדין הזה רק דאתאי הלכתא וחייבי' לשרטוט ולהכי איצטרכינן להלכה ואמר רב שירטוט של מזוזה הלל"מ ולא נפקא לן משרטוט דס"ת וכמו דמחלקינן לענין שלא מן הכתב ולהכי קבעינן בסוף הלכתא אידי ואידי נכתבין שלא מן הכתב כו' פי' אף דבשירטוט מחמרינן גבי מזוזה אפילו הכי מקלינן לענין שלא מן הכתב אף דלכאורה חד טעמא להו וכמש"ל ודו"ק היטב בכ"ז כי לענ"ד דברים נכונים המה בעזהש"י. וגם בזה נבין לענ"ד ד' חכמי וחדות' שאמר במגיל' בהא דמקש' על ר' מאיר שכת' המגילה בעסיא שלא מן הכתב ומשני שאני ר"מ דמקיים בי' ועפעפיך יישירו נגדך. וכן איתא שם גבי רב חננאל כו' דמיושרות הן אצלו כר"מ. ולכאורה מה ענין זה דעפעפיך יישירו להא דשלא מן הכתב ולמה נקט דוקא לשון זה ולפמ"ש ניחא דמשום דכ' וכתוב יושר כו' משתמע לשירטוט ולהכי ר"מ דאתקיים ביה יישירו ובטוח שיכתוב ביושר גם בלי טעות ולכן נקט לשון זה לכוונה הנ"ל ודו"ק כי נעימי' הדברים: