אור ברסלב
משכנות יעקב לח שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

לח שאלה

לז שאלה

בדין המלוה לחבירו על שדהו אם מותר לאכול פירו' בנכייתא:

תשובה הנה דבר זה מחלוקת בגמ' וגם בפוסקים במחלוקת שנוי' הרבה פוסקים ראשונים כ' להחמיר להלכה ולאסור אפלו בנכייתא והיא דעת הרי"ף ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל וכוותייהו סתם המחבר בשו"ע סי' קעב וכמה פוסקים מקילים בדבר ופ' כהנך אמוראי בגמ' דשרו בנכייתא וכן הביא הרמ"א ז"ל בשו"ע שם דעת הי"א הפוסקים כן וסיים שיש לילך בזה אחר המנהג:

דהנה לענ"ד הי' נ' לה"ר לד' הרי"ף ז"ל להחמיר בזה מהא דא' בפ' איזהו נשך דלית הלכתא כחכירי נרשאי היינו שחוזר הלוה וחוכר השדה מהמלוה וא' בגמ' שם אימת קני' כו' ואי כ' ושהינא כמה עדנין כו' כדי שלא תנעול דלת בפני לוין שפיר דמי ומסיק שם ולאו מלתא היא כו' והנה עיקר קו' הגמ' על חכירי נרשאי אימת קני' כו' מ' כיון שלא קנה השדה עצמו איך יכול להחכיר אח"כ ולהכי כששהא בידו זמן מה והחזיק בה וקנה אותה שרי מדינא ואפ"ה מסיק ולאו מלתא היא ומוכח דע"כ איירי בנכייתא דאל"כ בל"ז אסור אפילו בלא חכירות אע"כ שלוו עלי' בנכייתא רק שתיכף בהלואת המעות חכרו ללוה עד שלא ירד בה לתורת משכנתא ולא קנה פירותי' כלל ואין יכול להחכיר וזה שא' אימת קני' ונמצא נוטל ריבית גמור וכמ"ש רש"י ז"ל רק שיש מקום לומר דמדאו' קנה במעוט ההלואה לבד בא חזקה ובפרט בכתיבת השטר והקנין והחכירו' באין כא' ועכ"פ הוי אבק ריבית אבל אם ירדו לתוכה כדין נכייתא כבר קנו ק"ג כל הפירות כפי שקצבו הניכוי מה לנו אם הוא חוכרה ממנו אח"כ ומדינא ודאי שרי למאן דשרי בנכייתא רק הי' ראוי לחוש למראית עין ולאסור ולהכי א' משום נעילת דלת כו' שרי פי' ולא חשו לאסור משום מראית עין אבל אין ס' להתיר ריבית משום נ"ד אילו הי' בזה איסור גמור ואפ"ה מסיק ולאו מלתא היא וכ' הרי"ף ז"ל הטעם דהלכה כמ"ד אסור לאכול בנכייתא וכ"ש להחכיר ולא שרי רק משכנתא דסורא ולפ"ז ע"כ ראי' מסוגי' זו לפסק הרי"ף ז"ל להחמיר בנכייתא דמש"ה מסיק הש"ס ולאו מלתא היא כו' אבל לדעת הפוסקים המתירי' בנכייתא ע"כ צ"ל דהא דמסיק ולאו מלתא היא כו' היינו משום החכירו' דוקא וא"כ ד' הגמ' סותרים זא"ז דמתחלה כ' ואי כ' ושהינא כו' ש"ד משו' נ"ד ומסיק תיכף ולאו מלתא היא ועוד הא לא מק' על חכירי נרשאי רק אימת קני' כו' משמע כל שקנה קנין גמור מותר אבל לשיטת הרי"ף ז"ל ניחא דטעמא דמסיק ולאו מלתא היא כו' משום דקיי"ל כרבנן דאסרי בנכייתא אפילו בלא חכירות וגם אין לפרש סוגי' זו בלא נכייתא דהא פשיטא דאסו' וריבית קצוצה היא ואף שירד לתוכה באיסו' היא אצלו כ"ש כשחוזר וחוכרה והסוגי' פשוט לד' הרי"ף ז"ל והנה לפי ד' הרי"ף ז"ל מ' להדי' דמשכנתא דסורא ודאי שרי לחזו' ולהחכיר אותה כששהתה בידו זמן מה ולפ"ז קצת צ"ע על המחבר ז"ל שסתם בסי' קע"ב כד' הרי"ף ז"ל לאסו' בנכייתא וא"כ מבואר הטעם דמסיק ולאו מלתא היא כו' היינו משום דאסרינן בנכייתא וממילא דבמשכנתא דסורא שרי לחזור ולהחכיר ואלו בסי' קס"ד כתב המחבר בסתם דאף במשכנתא דסורא אסור לחזור ולהחכיר רק הביא בשם י"א להתיר ולפי דברי הרי"ף ז"ל הלא הדבר מוכרע להיתר ודו"ק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה