אור ברסלב
משכנות יעקב כז שאלה

משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין

כז שאלה

כו שאלה

מגרש שציוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום וכתב הסופר והעדים לא חתמו או שחתמו לאחר זמן אם הגט פסול מדאורייתא אפילו שימסרנו בעידי מסירה או לא:

תשובה איתא במס' גיטין דף י"ט ע"א בעי' מיני' ר"ל מר"י עדים שאין יודעין לחתום מהו שיכתבו להם בסיקרא כו' א"ל מפני שאין מדמין כו' משמע להדיא שיש בזה חשש ממזרים דאורייתא לכן חשש ר"י שלא לעשות מעשה דבדרבנן מדמין ועושין ואף דקיי"ל עדי מסירה כרתי ועידי חתימה מדרבנן וא"כ יגרש בעידי מסיר' ומה חשש כ"כ י"ל דהיינו דווקא בסתם שלא ציוה הבעל לעדים לחתום אבל אם ציוה להם לחתום הרי הגט בטל כ"ז שלא חתמו ממש וחספא בעלמא הוא ומכאן ראיה ברורה לדין זה וכן מוכח לעיל דמפרש טעם ר"ש כיון שנתן עיניו לגרשה כו' ולמה לא א' טעמי' דמשעת כתיבה לחוד הוי גט כשר קודם חתימה וכדאמר וכמ"ד משעת כתיבה א"ו כתיבת הגט אינו מעלה ומוריד כלל כל שלא חתמו ולא שוי' גיטא רק בחתימת כולן ולא משום תנאי רק משום עדים ואפילו אמר לעשרה כו' למ"ד כולן משום עדים וחתמו תרי ביומיה כו' כמבואר בסוגיא שם וזה כלל גדול בגיטין וצריך להזהר בו הרבה כי יש נפקותא גדולה בכמה דינים:

שוב מצאתי הדבר מבואר בירושלמי דא' שם אתי' דר"ש כר"א דא' אע"פ שאין עליו עדים כשר כן ר"ש אומר אע"פ שאין עליו עדים כשר ומחלק שם כאן ברוצה לחתמו כאן בשאינו רוצה לחתמו פי' דבעי למימר טעמא דר"ש דמכשיר משום שהגט כשר בלא עדים ולכן יהיה כשר אף מכאן ועד ו' ימים ור"נ א' שם דלא מכשיר רק בלילה כמו דא' בגמ' דילן וע"ז משני כאן ברוצה כו' פי' דאז אינו גט בלא עדים ולכן לא מכשיר רק לאלתר דלא שייך כ"כ חששא דפירות מיום עד הלילה ולא ס"ל להירושלמי טעמא דגמ' כיון שנותן עיניו כו' דאל"כ אין הגט מעלה ומוריד ודו"ק אבל בש"ס דילן ס"ל טעם דר"ש משום כיון שנתן כו' ואין חילוק בין לאלתר לאחר י' ימים רק מטעם שמא פייס כו' ולזה לא מהני מאי דס"ל לר"ש כר"א ודו"ק ולפי דברי הירושלמי כולהו ס"ל משום פירות ומשעת כתיבה עכ"פ מבואר מהירושלמי דס"ל לר"י ברוצה לחתמו אינו גט בלא עדים:

ועוד נראה יותר דכל הדברים הנהוגים בגט אף שאין להם עיקר מה"ת ואף לא מד"ס רק נהגו כן מסתמא כל שמצוה לכתוב גט דעתו שיכתבו כראוי לכל המנהגים בלי פקפוק ואם לא כ' כן ולא הודיעוהו הרי שינו העדים והסופר שליחותייהו ובטל הגט מה"ת דכל שליח ששינה שליחותי' אינו כלום ואף דבר שאין בו עיכוב שלא היתה דעתו על גט כזה וזה מבואר מהא דתנן גבי שליח שתורם כדעת בעה"ב ואם אינו יודע דעת בעה"ב תורם בבינונית פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה משום דאמר בהכי אמדתיך כיון דאיכא אינשי דתרמי הכי משמע להדיא הא אם פיחת יותר מי' או הוסיף יותר מי' דנפיק ליה משעורי' דעין רעה כו' אין תרומתו תרומה כלל והא מדאורייתא אין שיעור כלל לתרומה דהא חיטה א' פוטרת הכרי ומשום דעבר אדרבנן אינה תרומה ושרי' לזרים והול"ל תרומה ויחזור ויתרום א"ו משום דשני בשליחותי' ומדעת בעה"ב ובטלי' לשליחותיה לגמרי ה"נ בנ"ד והו"ל כנכתב שלא בשליחות ואף אם יתרצה אח"כ לגרש בגט זה פסול לדברי הסוברים דבעינן שליחות בכתיבת הגט וכ"ש כשאין יודע כלל מזה עד אחר נתינה:

וכן מבואר להדיא בקדושין ובב"ב גבי פשוט ומקושר דא' רשב"ג הכל כמנהג המדינה ומק' ורבנן ל"ל הכל כמנהג כו' ומסיק באתרא דנהיגי בפשוט ואזיל איהו ועביד ליה מקושר או נהיגי במקושר כו' דכ"ע פסול משום שהיה דעתו כמנהג המדינה וזה שינה שליחותי' ע' קידושין דף מ"ט וברש"י שם. והא פשוט ומקושר דשניהם כשרים לגמרי וחשיב שינוי מפני המנהג כ"ש דבר שנהגו משום חומר או תיקון חכמים דבטיל לגמרי כגון כתיבת י"ב שיטין וכתב אשורי ותקוני אותיות והיקף גויל שנהגו כן כל מדינו' צרפת ואשכנז והחמירו מאד בדבר לעכב וכמה גדולי ראשונים הקילו בדבר וכתבו שאין שורש לזה כלל אין לנו להקל ראש בדבר להקל בהוראות דברים אלו כיון שנהגו כן אבותינו ואבות אבותינו גדולי עולם וודאי כל המצוה לכתוב הגט דעתו שיהיה כשר גמור ע"פ כל החומרות הללו ואם לא עשה כן הגט בטל לד' כל הגדולים אם לא שנעשה מתחילה לדעת בעלים ועפ"ז צריך לדחוק ולפרש דברי המקילין בענינים אלו בשעת הדחק:

תוכן העניינים

משכנות יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה