משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
כד שאלה
חתיכה בשר שנפלה לציר לאחר גמר פליטתה מה דינו:
תשובה הרש"ל ז"ל פסק בחתי' שנגמר פליטתה ונפלה לציר אינה אוסרת רק כדי קליפה והוא דעת הרא"ש ז"ל ג"כ שלא כדעת רמ"א האוסר כל החתיכה וכ' הש"ך ז"ל דהרא"ש כ"כ לפי שיטתו דמליחה אין אוסר רק כ"ק אבל אנן קיי"ל דמליחה אוסר כולו ולא מפלגי בין כחוש לשמן אוסר כאן כולו לדעת הרא"ש שכ' דפחות משיעור כבישה יש לו דין מליח כרותח עכ"ל ועיי"ש:
ויפה הבין בדעת הרא"ש אמנם אעפ"כ נ"ל דהיינו דווקא אם הבשר מלוח עדיין ונפל לציר והוי כחם לתוך חם דאוסר כולו לדידן אבל אחר שהודח הבשר הרי הוא צונן לתוך חם יש להקל במליחה דאין אוסר רק כ"ק לא מיבעיא לדעת הפוסקים דלא שייך במליחה דין תתאה גבר ועילאה גבר רק כ"א עומד בפ"ע ואין כח בא' להפך את חבירו לדידהו ודאי יש להקל דהא מאי דאסרינן צונן לתוך חם למ"ד תתאה גבר היינו שהתחתון גובר ומחמם העליון והוי כחם לתוך חם וכ"כ רש"י ז"ל בהדיא בפסחי' גבי פלוגת' דתתאה גבר שכן הטעם וכ"כ הטור סי' ק"ה וא"כ במליח' שאין בו כח לחממו למה יאסור כולו אף דלא מצנן לתחתון אבל התחתון אין מחחמו ואין אוסר רק כ"ק וכן מבואר ברמ"א סי' ק"ה דאיסור והיתר שמונחין זא"ז אם שניהן חמים אסור כולו ואם לא רק כ"ק והיינו אף לדידן כיון דלא שייך תתאה גבר אלא אף להפוסקים דשייך גבי מליחה תתאה גבר לחמם העליון לא עדיף מהמלח עצמו דהיינו דוקא שיעור מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו אבל קודם שיעור זה איך יחממו כולו הוא דבר בלתי אפשרי שבשר מליח יחמם יותר ממלח עצמו ולכן אין אוסר רק כ"ק ואין לומר כיון שהציר רותח והו"ל דבר לח הוא נבלע בבשר אף שאין מחממו הוא בעצמו חם זה אינו דאף הוא עצמו מאחר שנבלע בבשר נצטנן הבשר אם הבשר צונן רק מה שעומד בפ"ע אין מצטנן אבל המובלע מצטנן כמו ציר שנתערב:
וראיה ברורה מדברי הר"נ שהביא דעת הרמב"ן שהחמיר בהך דדגים ועופות לאסור כולן ולא כ"ק וכ' טעמו דהכא כולו חיים מרוב טיפות מלוחות ול"ל למכתב כולי' חיים כו' הו"לל כולי' בלע א"ו להורות דמה שאסר הרמב"ן כל הדגים אף שהם טפלים היינו משום דכולי' חיים דמחממות אותו הטיפו' המלוחות וא"כ היינו דווקא היכא דשייך למימר דחיים כגון ששהא שיעור מליחה או בדגים אף שלא שהה כו' כמ"ש הר"נ שם שנעשו רותח קודם העופות אבל בל"ז אף הרמב"ן מודה דאין אוסר רק כ"ק:
וגדולה מזו דעת הראב"ד בהשגות דהך עובדא דבר גוזלא דנפל לכמכא כו' דהכותח אין נאכל מחמת מלחו רק הגוזל שנפל לתוכו לא שהה בתוכו ונאכל עדיין כו' ולכן התירוהו ולא אסרו אף כ"ק דהא אמר בתר הכי וה"מ חי אבל צלי בעי קליפה מ' דכל שאינו מחממו אף כ"ק לא נאסר ונהי דלא קיי"ל הכי למה נחמיר לאסור כולו ועכ"פ בתוך י"ב שעות דבל"ז לדעת רמ"א מותר למולחו שנית במקום הפסד רק רש"ל הוא מחמיר ואיך נפסוק כחומרי דמר ודמר בדבר שהוא רק חומרא בעלמא דמדינא סגי בקליפה ודו"ק כי נ' ברור: