משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
יג שאלה
בדין אם מצרפין לעדות אעפ"י שלא ראו כא' גם בעדות גיטין וקדושין:
תשובה הנה הב"י בסי' ל' דין ז' ד"ה ובספ"ק דמכות כו' כתב וז"ל לענין כשמקבלין עדות דאלו הוי דיינין דיני נפשות היה נוגע גם לד"נ יש לדקדק אי אזלינן בתר ד"נ או ד"מ כו' ומצאתי בפ' מי שאחזו כתב הרי"ף ראוה ב' שנתיחדה עמו צריכה הימנו גט שני אחד בשחרית ואחד בין הערביים זה היה מעשה ואמרו אין מצטרפין וכתב הר"ן דאע"ג דגבי ממון קיי"ל דמצטרפין לגבי אישות דשייך בד"נ בבת אחת בעינן להו עכ"ל ולענ"ד ראיית הר"נ אינה מוכרחת דבהדיא משמע בסנהדרין דגם בדין קדושין ואישות מתני הכי דאמר שם מודו רבנן לריב"ן בעדות קרקע ושבבן ושבבת כו' ומפ' לה לענין ב' שערות ב' אומרים שתים בגבה וב' אומרים שתים בכריסה ואיכא מ"ד שם דגם בהא פליגי רבנן וס"ל אין מצטרפין משום דאסימנין דאסהיד האי לא מסהיד האי ואידך מ"ד ס"ל כיון דאחדא מילתא מסהדו מודו רבנן וסוגיא דכתובות וגיטין לא ס"ל הכי דהתם אחד מילתא מסהדי ואפילו הכי פליגי על כל פנים בעדות גדולות נ"מ טובא גם לדיני נפשות ואפילו הכי מצטרפין לריב"ן ומה שהביא מהבריית' דיחוד אין ראיה כלל דהא בהלואה אחר הלואה דאמר ריב"ן מצטרפין אטו מגבינן תרווייהו הא אין על כל מנה רק עד א' אלא אמרינן מד' שניהם עכ"פ מנה א' הוא חייב לו הכי נמי ביחוד אטו נהמנינהו על ב' היחודים ודאי לא רק נאמר עכ"פ פעם א' נתיחדה וא"כ אף אם אמת הדבר שנתיחדה ואינה מוכחשת אין בזה משום קדושין כלל בעד א' ואין צריך לטעם שאינה מתכוונת לקדושין אף אם תכוין אין זה כלום והכי נמי גבי קינא לה בעד אחד שחרית ובעד אחד ערבית כיון דלא מצינן לאוקמי תרווייהו דעל כל א' אין רק עד א' ואמאי דמסהיד האי כו' כמו הלואה אחר הלוואה ולא מקיימינן רק עכ"פ חד קינוי מעדות שניהם וקינוי בפני ע"א אינו כלום אף שמודית בהקינוי ולהכי מספקא לי' להירושלמי אף לריב"ן אבל לא מחומר א"א זהו הנ"ל ברור לענין עדות אישות:
ועיקר דין צירוף עדות זה שלא בפני זה בדיני ממונות הביא הב"י ד' סמ"ג שכ' וז"ל אמנם בפ' השולח משמע דרב אשי סובר כרבנן פי' דריב"ק פליג עם רבנן וריב"ק ס' דבכל גווני בין הודאה אחר הודאה או אחר הלוואה ובין הלואה אחר הלואה או אחר הודאה בכל גווני מצטרפין הכי אסיקו במס' סנהדרין נהרדעי אליבא דריב"ק ורבנן פליגי וס' דאין מצטרפין וז"ש הסמ"ג דבפ' השולח משמע דר"א ס' כרבנן דריב"ק וכ' הב"י ע"ז דאין לדחות ההלכה פסוקה דסנהדרין מפני המשמעות דהשולח כו' עיי"ש ולענ"ד נראה דאין ראיה כלל משם דר"א ס' כרבנן דהא הך ברייתא דשם אליבא דרשב"ג היא דס' באמר לשנים כתבו כו' א"י לבטל זה שלא בפני זה וא' שם דמודה באומר לכ"א בפ"ע דיכול לבטל כו' וע"ז מק' רב אשי דאי בעידי כתיבה מי מצטרפי כו' והיינו לרשב"ג דס"ל באמת כרבנן בפ"ב דכתובות בפלוגתא דמעלין לכהונה עפ"י ע"א ומוקי לה רב אשי שם בפלוגתא דר' נתן ורבנן אי מצטרפין אע"פ שלא העידו כא' ורשב"ג כר"נ וכפירש"י שם ובסנהדרין אי' בהדיא דר"נ ורבנן תרווייהו סברי גבי ראיה דרבנן דריב"ק בעי שיראו כא' וקא מיפלגי אי מקשינן הודאה לראיה ולריב"ק השתא ראיה לא בעי כא' הגדה לא כ"ש ועיי"ש וא"כ גם רשב"ג דא' מעלין עפ"י ע"א והיינו שכל א' הגיד בפ"ע ואשמעינן דלא בעי הגדה כא' מכלל דראיה בעי' וכרבנן דריב"ק ולהכי מק' רב אשי שפיר ולא משום דאיהו ס"ל כרבנן ואפ"ה דחי שם דאפשר ס' בתרווייהו להקל וזה ברור ונכון בעזהש"י ובב"ב סוגיא דע"א בכתב וע"א בע"פ אם מצטרפין משמ' לכאורה דרב אשי סבר כר' נתן דראיה בעי כא' והגדה לא בעי בבעיא דר' ירמיה שם ואמימר דאכשר שם ע"א בכתב וע"א בע"פ ס' כריב"ק דגם ראי' לא בעי ומפרש כן בעיא דר ירמי' ופ' הפוסקי' שם כאמימר וא"כ לק"מ בל"ז מדרב אשי דגיטין וז"ל הסוגיא שם בב"ב אמימר אכשר בע"א בכתב ועד א' בע"פ ואקשי ליה רב אשי שם מדאביי דמפ' למתניתין דלא מצטרפי ומשני לא שמיע לי כלומר לא ס"ל ומייתי אמימר מדשלחו ליה לר' ירמיה ע"א בכתב כו' אליבא דרבנן דריב"ק לא תיבעי ליה דאפי' שניהם בע"פ לא מצטרפי כ"ש א' בכתב וא' ע"פ כי תבעי לך אליבא דריב"ק שנים בע"פ הוא דמצטרפי הא א' בכתב לא או דילמ' ל"ש ופשיט ר"י דמצטרפי הרי להדי' דר"י ואמימ' דאכשר בע"א בכתב וע"א בע"פ כריב"ק ס"ל ורב אשי פליג שם אהא דאמימר ומתני' לבעיא דר"י בגווני אחריני ובפלוגתא דר"נ ורבנן באידך פלוגתא אי בעינן גם בהגדה שיגידו שניהם כא' וכבר הבאתי דר' נתן ורבנן תרוייהו ס"ל כרבנן דריב"ק דבעינן שיראו שניהם כא' וא"כ ע"כ רב אשי ס' ג"כ כרבנן דריב"ק וס' ג"כ דע"א בכתב וע"א בע"פ ג"כ לא מצטרפי ולהכי א בגיטין דוקא ואי בעידי כתיבה מי מצטרפי כו' וכשיטתי' דפ' כרבנן והש"ס דחה דילמא רשב"ג ס"ל כריב"ק ויש לפרש עוד דהש"ס דמשני ודילמ' היינו אליבא דאידך אוקימתא דכתובות דמוקמינן שם דפליגי במיחש לזילותא דב"ד ולכ"ע מצטרפין לעדות וא"כ י"ל דסברי ג"כ כריב"ק דלא בעינן ראיה כא' ובכל הסוגיות רב אשי לשיטתיה אבל לדינא הלכה כסוגי' דסנהדרין וכאמימר דאכשר אפי' ע"א בכתב כו' דהוי ג"כ בתראה ורב אשי אקשי עליה ושני ליה דלא שמיע לי' כלומר לא ס"ל וא"ש פסק כל הפוסקים שפסקו כריב"ק ועיין במרדכי פ' השולח שהק' ג"כ כקו' הסמ"ג ולפמ"ש א"ש ודוק בכ"ז היטב: