משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
יא שאלה
הטיל למוטלת ונתכוין להוסיף או אם נתכוין לבטל מה דינו.
תשובה הנה הרמב"ם ז"ל פ' דאם נתכוין להוסיף שניהם פסולין ואף כשחותך א' הוי תעשה ולא מן העשוי ואם נתכווין לבטל חותך הראשונה וכשרה. והוציא כן מהך דאמ' ר"ז הטיל למוטלת כשרה וכתב הב"י דהרמב"ם מפ' דרבא ור"פ בהא פליגי דרבא סבר דאיירי דוקא במתכוין להוסיף ולא הוי מעשה בפסול כפי' רש"י ז"ל ור"פ ס"ל איפכא דאיירי במכוין לבטל דהוי מעשה כשר ובל תוסיף ליכא אבל היכא דאיכא בל תוסיף הוי מעשה בפסול ופסול ופ' הרמב"ם ז"ל כר"פ וק' לפ"ז מנ"ל להרמב"ם לפסוק כר"פ נגד רבא הא אקשויי' הוא דמקשי לי' ר"פ ולא אפליג עלי' ונלענ"ד לפ' דעת הרמב"ם דהנה הגמ' מק' על הא דאמר רבא הטיל לבעלת ג' כו' פסולה מהא דאמר ר"ז הטיל למוטלת כשרה וע"כ ס"ד דכיון שעושה לשם מצוה אף שהוא שלא לצורך לא מיקרי תולמ"ה דהא ר"ז גופי' אית ליה לעיל תולמ"ה גבי סדין בציצית וכן כ' התוס' שם דהכי ס"ל למקשן ואהא אתי רבא לתרוצי הא דר"ז ע"כ ליתא וליכ' לאקשויי' מינה דהא בבל תוסיף קאי וא"כ ודאי לא קעביד מצוה כלל ואדרבה עבירה קעביד והיכי ס"ד דלא ליהוי מעשה בפסול דהא כל היכי דלא קעביד מצוה כ"ע מודו דהוי תולמ"ה וע"כ דליתא לדר"ז וליכא לאותובי' לרבא ואתי ר"פ לשנויי תרתי קושייתא דר"ז ודרבא. ממאי דגברא לאוסופי מכוין דתק' לן דילמא לבטולי מכוין וליכא בל תוסיף וגם מעשה כשר איכא ולא קשה לדרבא מידי דכיון דמכוין לבטל הראשונות האחרונות כשרות גמורות מעכשיו. רק שצריך לקצוץ הראשונות דלא ליתחזי כמוסיף על המצוה אבל הך דרבא דבעלת ג' פסולה הוי והוי תולמ"ה ולפ"ז שפיר פ' כר"פ דמיישב לדר"ז ג"כ ורבא הוי דחי לה לדר"ז. וגם דר"ז משמיה דשמואל אמרה בסוגי' דתכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה וזה לפענ"ד פירוש נכון ומתוק מאד בגמ' ובד' הרמב"ם ז"ל דהא ודאי לא מסתבר כלל למימר דמשום דעבר בבל תוסיף אתגורי איתגר להכשיר בפסיקת א' מהן דעכ"פ בעינן עשיי' בהכשר ועוד דלפי פי' רש"י והרא"ש ז"ל אין להכשיר רק משום דעבר בב"ת וא"כ ר"פ אתי לאקשויי דלמא מכוין לבטולי והדרא קושי' לדוכתא דק' אדרבא ול"ל לאקשויי מימרי בדילמא כו' הא תרווייהו מימרי נינהו רבא משו' רב הונא ור"ז משמי' דשמואל ול"ל למפלגינהו בקושי' דדילמא ולא ידעתי מה ק' לי' להב"י ז"ל לפי פי' הרא"ש ז"ל דר"ז למה פ' כרב' ולא ולא כר"פ דלר"פ לבטולי מכוין ופסול הא ממ"נ לר"פ ע"כ הא דמכשיר פליגא אדרב' וס"ל דלא שייך בכה"ג דמכוין למצוה תולמ"ה והכי ס"ל לשמואל וא"כ לר"פ אין ראיה לפסוק כרבא דשייך בכה"ג תולמ"ה דר"ז משמי' דשמואל פליג עלי' ורבא מתרץ דהך דר"ז אתי' שפיר גם לדידי' וס"ל לאוסופי מכוין כו' א"כ ממ"נ יש להכשיר בהטיל למוטלת אי משו' דרבא דס"ל לאוסופי מכוין. אי משום דר"ז פליג אדרבא וס"ל דלא שייך בהא תולמ"ה וזה ברור לענ"ד אבל העיקר נראה בעיני בעזה"י כד' הרמב"ם וכפי הפי' שכ' בסוגי' שהיא נכון מאד וראיה ברורה לענ"ד מהא דאמר ר"ז משמיה דשמואל תכלת אין בה משום כלאים ואפילו בטלית פטורה ומפרשי' לה בהטיל למוטלת וע"כ אין בה משום כלאים אף בהיות שתיהן בה קוד' שפסק א' מהן דאל"כ שכבר פס' א' מהן הרי היא טלית חייבת והיכי קרי לה טלית פטורה אע"כ שלא פסק עדיין. וכן כתב רש"י ז"ל בהדיא לשיטתו כיון דמתכשרי בהנך בתראי וכש"כ בקמאי אי הוי פסק לבתראי כו' דכולה ציצית מקרי א"כ אי איירי הך דר"ז בעובר בבל תוסיף ומכוין להוסיף. למה אין בה משום כלאים כיון שהוסיף ציצית שלא במקום מצוה והוי כלאים גמירים שלא במקום מצוה דהא דמכשרינן להו בפסיקה לרש"י ז"ל היינו משום דקציצתן היא עשייתן ומעיקרא לא הוי בהו מעשה כלל. וא"כ הוו כלאים גמורים שלא במקום מצוה ועוד דשתי הציציות הוויין שלא במקום מצוה כיון שעשה ח' ציציות אין בהן שום מצוה כלל וכיון דלקי הלובשו משום ב"ת ילקה ג"כ משום כלאים אטו נימא למאן דמכשיר תלאן ואח"כ פסק ראשי חוטין שלהן כו' דאם נתכסה בהן קודם שפסקן לא ילקה משום כלאים. הא ודאי לא כיון דלא עביד מצוה אבל לפי' הרמב"ם ז"ל וכמ"ש ניחא כיון שמכוין לבטל דבהכי איירי ר"ז ע"כ וכדתירץ ר"פ למילתי' דלרבא דסבר לאוסופי מכוין לא מתרצא הך דר"ז וכיון דמכוין לבטל הראשונית ליכא בל תוסיף כלל והאחרונות כשירות מעתה רק שצריך לפסוק דא"כ בלובשו בת ח' הוי כמוסיף אם מכוין לכך ונר' מוכרח מזה דגם הראשונות עדיין כשרות אם ירצה לפסוק האחרונות דאל"כ והראשונות נשארין בפסולן הדרא קושי' לדוכתא הא יש בה משום כלאים משום ראשונית דפסולות הן. אלא ודאי תרווייהו מתכשרי והרמב"ם ז"ל אורחא דמלתא נקט כיון שנתכוין לבטל הראשונות מסתמא יקצוץ אותן וכן יש להקשות מסוגי' זו על דברי הב"י שדקדק מל' הרא"ש ור"י ורמזים דדוקא באחרונו' כשר אם חתך הראשונות אבל בראשונות לא מתכשר אם יפסוק האחרונות ורש"י ז"ל בהדי' כ' דכ"ש אי פ' לבתראי דכשר בקמאי והוא מוכרח מהך דאין בה משום כלאים כו' ע"כ דתרווייהו מצו לאכשורי אי פס' חד מינייהו וכמ"ש רש"י ז"ל והב"י ז"ל לא נזכר מד' רש"י אלו שבסוגי' דתכלת אין בה משום כלאים ולא כ' רק ד' רש"י בהך דמקשה אדרבא כו' וכתב שם רש"י דכשרה בבתרא לכן עלתה בדעתו לחלק בכך אבל באמת אין חילוק כלל ומ"ש רש"י שם בבתראי היינו משום דמינה קשיא לדרבא שם אבל מראשונות שנעשו בהכשר גמור לא ק' כל כך ודו"ק היטב וע' מ"א מה שנסתפק לדעת הרמב"ם בראשונות וממה שכתבתי נתבאר דכשרה: