משכנות יעקב· רבי יעקב ברוכין
הקדמת המחבר
אודה ה' מאד כפי, ובתוך רבים אהללנו, אשר שם חלקי מיושבי בהמ"ד, והפיל חבלי בנעימות תורתו הקדושה, אף נחלת שפרה עלי, מה נמלצו לחכי אמרותיו הנעימים מדבש לפי, שמתי כל מעייני בם, מנעורי החזקתי ולא ארפה, גם בימי קדם בהיות מכון שבתי נטוע עלי שרשי ההצלחות מהקניים המדומים, ברחוץ הליכי בחמה, בשפעת שלוה והשקט, לא פניתי לבי אל רהב חמדת המנוחה והמרגוע, מתקו לנפשי רגבי העבודה, והעמסה בעול תורה מכל חמדת תבל, וברוך ה' אשר הפליא חסדו עמדי, נתן לי לשון למודים, יעיר לי אזן מלין תבחן, וחלק לי מעט בבינה. להבין ולהשכיל באמתת תורתו הק' אשר רבות יגעתי, כי הוא יתן חכמה מפיו דעת ותבונה לא ימנע טוב ליגעם בה, ולפום צערא אגרא (והכונה ג"כ לפי הצער שהאדם מצטער על התורה, כן זוכה בשכר השגתה, ואמרו חז"ל אף חכמתי עמדה לי חכמה שלמדתי באף עמדה לי) ואף גם אחרי מצאוני תלאות רבות, סבבוני כתרוני מנוחה הדריכתי, ביקד יקוד אש כל בית ועוני, ותלחך האש כל רכושי והוני, ספרי והרבה חידושיי היו למאכולת, עדי שמוני הנה נוטרה את כרם ה' צבאות לרעות ביעקב עמו, והועמס עלי עול הציבור וטרדתם, גם כחי ומזגי רפה מאד, (כידוע לכל באי שער עמי). ועברו עלי הרבה שנים של צער ומכאוב, (ברוך ה' אשר הצילני מכל צרה, ויקם על סלע רגלי, אודך ה' כי אנפת בי כו'), אמרתי טוב לי תורת פיך כו', וטוב לי כי עוניתי למען אלמד חקיך, ובאשר כי השכחה גוברת בזמנים אלו אשר מפאת זה גם בימי חכמי התלמוד התירו לכתוב הלכות דוציר לבא כו', ואז"ל אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה, אף גם בדורות הללו דנפישי קצירי מריעי ר"ל, אשר זה סיבה ג"כ לחלישת כח הזוכר, אשר ע"כ מהראוי לכל איש אשר זכהו ה' באיזה חדושים לאמתה של תורה לחוק אותו על ספר חוקה לבל יעוף כנשר וחיש, והוא פסידא דלא הדר, כי הוא פרי השכל ותולדתו, ומהראוי לחום עליו שלא יאבד, כאשר יחום האדם על הונו, וכבר המשילו זה למוליד כו', ואם השיחת חולין של ת"ח קראו עלה כמאמרם ז"ל ועליהו לא יבול, א"כ חידושי התורה הוא הפרי, והוא מכון אשר פריו יתן בעתו כו', והוא פרי התורה שאמר למעלה כ"א בתורת ה', ואז"ל הבאים ישרש יעקב אלו ת"ח שבבבל שעושין ציצין ופרחים לתורה, (הכונה כי ידוע שהת"ח שבבבל היו מפולפלין ביותר ומרבין בפלפול בחריפות יותר מהת"ח שבארץ ישראל שהן נוחין זל"ז כמשאז"ל לא' קראתי נועם אלו ת"ח שבא"י, ולא' קראתי חובלים אלו ת"ח שבבבל כו' ואת והב בסופה כו', כי המק' גורם מצד היותם בבבל צריכין אל הפלפול הרב והעצום מטעם אשר אין כאן מקום ביאורו, עד דממילא רווחא שמעתא אליבא דהלכתא, והפלפול הרב הוא אשר כנו בשם ציצים ופרחים, הגם שאינם מכוונים כ"כ להלכה מ"מ הם מפארים מאד הדר התורה, ומה הקודמים להפרי הגמור הוא אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכמו שא"א לפרי שיבא מבלי הקדמת הציצין ופרחים שהם המביאים אל הפרי, כן הפלפול הוא המביא והצורך אל הוצאת הפרי הוא אסוקי שמעתא כו', אשר הוא תכלית והפרי גמור), וטעם זה סדרתי הדברים בכתב, אם כי לחלישת מזגי וכלי המכתב הי' עלי לטורח גדול, ולטעם זה באתי פעמים בקצרה ופעמים בארוכה לפי העת והעונה בעסקי בהענין, ולסיבה זה יכול להיות שימצא המעיין איזה דבר מדברי באיזה חבור מחיבורי האחרונים הסמוכים לזמנינו, יען כי אינני עוסק בהם מפני הטורח, הלואי נוכל לצאת ידי חובתנו בדברי הראשונים, ואקוה כי ימצא מעיין בדברינו נוספות, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו, וסדרתי את המחברת הזאת, ויעצוני רעיוני לבבי להביאם לדפוס לעשותם כיון אולי יזכני הש"י ויהיה לתועלת לאנשים אשר כגילי או לתלמידים, כי הכותב בספר כמלמד לתלמידים, וראוי לכל אדם להטיב מכל אשר חננו ה' גם לזולתו הן בקנינים הגופניים הן בנפשיים כי לכך נוצר להשפיע לזולתו ולא להכחיד תחת לשון, כמ"ש נעים זמירות ישראל לא כחדתי חסדך ואמתך בקהל רב, ואמר בשרתי צדק כו' ואמר התנא אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת, ופירשו המפרשים שלא יחזיק הטוב ההוא לעצמו, ולא ירצה להודיע לאחרים, כי לכך נוצרת להטיב גם לאחרים, ואולי זה בכלל מאמר הלל הזקן אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ירצה כי האדם צריך להשתדל שלימותו בעצמו ולא יסמוך על סיוע אחרים לבד, ואמר וכשאני לעצמי פי' שיאמר שדי לו בהשתדלו לצורך עצמו, לזה אמר מה אני כי שלימות האדם בהטיבו לזולתו, שכל ברואי עולם צריכין לקבל זה מזה, כי עולם חסד יבנה ולוין זה מזה כמבואר במדרש ובזה"ק, כד ישראל מקבלין דין מן דין בין באורייתא בין בממונא גרמין לעילא כו', הה"ד תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כו', ואקוה לה' אשר ימצא המעיינים הרבה דברים נכונים ומיושבים לאמתה של תורה, וקראתי שם החיבור משכנות יעקב יען כי ה עיקר משכני כלימי חלדי, ומה יתרון לאדם בכל עמלו כ"א אשר חננו ה' בדעת ובכשרון המעשה ועמל תורה הוא למעלה מן השמש כידוע, ובקשתי מאת המעיין אולי יראה, או ידמה איזה סתירה, אל יהי' נבהל להשיב כ"א אחר העיון הטוב, כי לא כתבתי הדברים במהירות, ואם אחר העיון יקשה בעיניו, (כי אמנם לא ימלט אדם משגיאה כאמור שגיאות מי יבין) ידין לזכות ואת הטוב יקבל, ואני תפלה לאל חיי, אנא ה' שליט בעולמך, כאשר עד עתה סכות בחמלתך עלי, ועזרתני לבצוע את מחשבתי. זאת ולחציב דלתי', כן עוד תגדל חסדך עמדי, וגם עד זקנה ושיבה אל תעזבני, ותאזרני חיל ללמוד וללמד כו', ידריכני באמתך ולמדני ובתורתך יהי שעשועי, עוד אזכה להוציא לאור את אשר אתי בכתובים, ויהא רעווא דאימא מלתא דמתקבל ואשר התפלל ר' נחונא בן הקנה שלא אכשל כו', הלא כה דברי הכותב והחותם היום יום ה' כ"ח אלול צזיין פ"ק קארלין :