משיבת נפש· רבי נחמן מברסלב
אות ע
מֵעִנְיַן הַתָּרַת נְדָרִים עַל יְדֵי חֲרָטָה מִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין עצֶם חַסְדֵּי הַשֵּׁם עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי הַנְּדָרִים שֶׁאָדָם נוֹדֵר וְאוֹסֵר עַל עַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר זֶהוּ בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאד, שֶׁעוֹלֶה לִמְקוֹם הַנֶּדֶר שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה כַּמְבאָר בִּפְנִים, אַךְ אַף עַל פִּי שֶׁנְּדָרִים הֵם מִבְּחִינָה גְּבוֹהָה כָּל כָּךְ אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְהַתִּירָם עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶׁמִּתְחָרֵט לִפְנֵי הֶחָכָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא חֲרָטָה כִּי שָׁם בִּבְחִינַת הַמַּקִּיפִין הַנַּ"ל שָׁם הוּא בְּחִינַת: "תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע" וְשָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף, וִיכוֹלִין לְהִתְחָרֵט וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְעוֹלָם יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי בֶּאֱמֶת עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הוּא דָּבָר נִפְלָא וְהוּא לְמַעְלָה מֵהַדַּעַת, לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כִּבְיָכוֹל וְכַמְבאָר בִּפְנִים, וְעַל כֵּן כּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם בְּשׁוּם אפֶן, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁמַּתְחִיל לָשׁוּב וְנוֹפֵל חַס וְשָׁלוֹם מִזֶּה, וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחִיל כַּמָּה פְּעָמִים וּבְכָל פַּעַם נָפַל אַחַר כָּךְ לְמַה שֶּׁנָּפַל כַּנַּ"ל, אַף עַל פִּי כֵן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, כִּי כּחַ הַתְּשׁוּבָה אֵינוֹ נִפְסָק לְעוֹלָם כִּי שָׁם הַחֶסֶד עַד אֵין סוֹף וְזֶה אָנוּ רוֹאִים עַל יְדֵי הַתָּרַת נְדָרִים, שֶׁיְּכוֹלִין לְבַטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי חֲרָטָה שֶׁהִיא בְחִינַת תְּשׁוּבָה בְּכחַ הֶחָכָם, אַף עַל פִּי שֶׁהַנֶּדֶר בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינָה גְּבוֹהָה מְאד בְּחִינַת מַקִּיפִין שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַדַּעַת בְּחִינַת שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ בְּחִינָה גְּבוֹהָה עוֹד יוֹתֵר שֶׁשָּׁם מִתְבַּטֵּל הַנֶּדֶר עַל יְדֵי הַחֲרָטָה. כְּמוֹ כֵן בְּכָל עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל אָדָם וּבְכָל דַּרְגָּא וּבְכָל זְמַן יֵשׁ חֲסָדִים נִפְלָאִים אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ, מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשׁב. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד וְהֵרִימוֹ מֵאַשְׁפּוֹת וְהֵשִׁיבוֹ אֵלָיו וְהוּא לא חָס עַל עַצְמוֹ וּפָגַם גַּם בְּהַחֶסֶד הַנִּפְלָא הַזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, אַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ חֶסֶד לְמַעְלָה מֵחֶסֶד עַד אֵין סוֹף בְּאפֶן שֶׁהַכּל יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִכָּל מָקוֹם שֶׁהֵם בְּכחוֹ וּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל וְהֶחָכָם שֶׁבְּדוֹרוֹ, אִם יִשְׁמְעוּ אֵלָיו וְיֵלְכוּ בִּדְרָכָיו הַקְּדוֹשׁוֹת (הִלְכוֹת נְדָרִים הֲלָכָה ד אוֹת ז)