משיבת נפש· רבי נחמן מברסלב
אות מו
בְּעֶרֶב ראשׁ חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט וְאָז דַּוְקָא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלּאת מִיָּד בְּראשׁ חֹדֶשׁ, וְזֶה רֶמֶז עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל "שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ", כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בְּבִרְכַּת קִדּוּשׁ לְבָנָה. כִּי כָּל יְמֵי עוֹלָם אָנוּ עוֹסְקִים בְּתִקּוּן פְּגִימַת הַלְּבָנָה וּבְכָל פַּעַם מְתַקְּנִים אוֹתָהּ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁלֶּעָתִיד תִּתְמַלֵּא פְּגִימָתָהּ לְגַמְרֵי וְלא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט וְכוּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת אֵין אָנוּ רוֹאִין עַתָּה עֲדַיִן בְּהַלְּבָנָה שׁוּם תִּקּוּן כִּי בְּכָל חֹדֶשׁ חוֹזֶרֶת וּמִתְמַעֶטֶת כְּבַתְּחִלָּה, אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁאֵין יְגִיעָתֵנוּ לָרִיק, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי הִיא נִתְתַּקֶּנֶת בְּרוּחָנִיּוּת בְּכָל פַּעַם עַד שֶׁלֶּעָתִיד נִרְאֶה זאת עַיִן בְּעַיִן שֶׁנִּתְמַלְּאָה פְּגִימָתָהּ עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים וְכָל יִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת כָּל יָמָיו בְּלִי שִׁעוּר עַד שֶׁיֵּשׁ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁלּא פָּעַל כְּלוּם מֵאַחַר שֶׁבְּכָל פַּעַם חוֹזֵר וּמִתְמַעֵט אוֹ נִפְגָם חַס וְשָׁלוֹם. אַף עַל פִּי כֵן אֵין שׁוּם יְגִיעָה לָרִיק חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר הוּא תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי הַתְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד תִּקְוָה לְעוֹלָם הַצַּדִּיק אֵינוֹ צָרִיךְ כְּלָל לְהָעוֹלָם בִּשְׁבִיל עַצְמוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, מִמֶּנּוּ כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הָעֲשִׁירוּת שֶׁבָּעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְעַל כֵּן כָּל מַה שֶּׁנּוֹתְנִין לוֹ מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת יוֹתֵר, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְעַל כֵּן גַּם כָּל מִי שֶׁטּוֹרֵחַ בְּגוּפוֹ לְשַׁמְּשׁוֹ וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו גַּם זֶה נִקְרָא צְדָקָה שֶׁהוּא כְּלָל בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא כִּי הַצַּדִּיק מִתְעַלֶּה וּמִתְגַּדֵּל מְאד עַל יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל הַטּוֹרְחִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו וְנֶחֱשָׁב לָהֶם צְדָקָה