משיבת נפש חלק א· רבי אריה לייב צינץ
לוח המפתחות · חלק או"ח
א
קושית השואל במנחות (ק) ויומא (כט) ברש"י ד"ה פסולה וד"ה נעשה:
עוד קושיא מנחות (קו) בגמרא ואמר מר שירים:
קושיא מכריתות (כז) הפריש עשירית האיפה למנחות (קא.) כולן טמאין כו' חוץ מעשירית גם בענין זה סתירה ברמב"ם פ"י משגגה לפ"ו מאיסורי מזבח:
קושיא בתרגום אונקלוס (פ' וישלח) בפסוק מאה קשיטה:
הגאון המחבר זצוק"ל מתרץ קו' אלו:
ב
הקשה השואל ברש"י שבת (יב. וד"ה והיה על מצחו) שהוא נגד ש"ס יומא (ז:) והגאון מתרץ באריכות ומתרץ גם דברי הרמב"ם הידועים שפסק טומאה דחוי' ואינו על מצחו אינו מרצה ומתרץ קו' תוס' יומא (ז: ד"ה מכלל):
ג
ס"ת שכתוב בה בפ' וישלח ואביו קרא לו בנימין חסר יוד אחר המ"ם אם צריך להוציא אחרת:
תשובה מביא דבסוטה (לו) מבואר דבנימין זה מלא. ומבאר פסקי הרמב"ם בענין כתיבת השבטים על אבני אפוד. כמין חומר כפתור ופרח. ולפסק הלכה נוטה דצריך להוציא אחרת:
ד
בקלף בעת הוצאתו מן הסיד לא עבר עדיין השער אם זה נקרא דיפתרא:
תשובה מסיק דבדיעבד אין קפידא כיון שאח"כ נתקן כהוגן עד שאין יכול להזדייף:
ה
בש"ץ שעבר עבירה ועשה תשובה אם יכול להיות ש"ץ וגם בקול ש"ר הפוסל בש"ץ:
תשובה מברר דתשובה מהני שיכול להיות ש"ץ:
מברר בענין קול ושם רע איזה חילוקים:
ז
בענין הפאראסאל אם מותר להשתמש בו בשבת:
א מביא דברי הנו"ב שכ' דלהרי"ף חייב חטאת ומברר דלא כדבריו משום שאינו עשוי לקיום ובזה מתרץ קושית הנו"ב בפסק הרי"ף בהני דיכרי:
ב מתרץ עפ"ז תמיהת הרא"ש על הרי"ף בזה:
צ"ע בתרומת הדשן (סי' סה) דמדמי בנין לקשר לענין קיימא:
מביא ראי' לדבריו מרמב"ם (פכ"ט משבת):
ג עוד טעם בפאראסאל דלית בי' משום אוהל דאורייתא כיון שאינו עומד בפני עצמו:
מתרץ עוד תמיהת הרא"ש על הרי"ף וגם קושית הר"ן על הרי"ף:
ד מבאר אם יש בו איסור דרבנן:
ביאור על פירש"י שבת (קלח ד"ה בכסא תרסקל) דלא כהנו"ב:
ביאור דברי המג"א (סי' שטו סק"ח):
נוטה קצת דאין בו איסור דרבנן לדעת רש"י:
ה הניח בצ"ע דברי מ"מ (פכ"ט משבת הכ"ט):
מצדד דלהרמב"ם יש בו איסור דרבנן:
ביאור לפיר"ח קושית הש"ס מהא דשרביב לגלימי' טפח:
שם בהג"ה מביא המגיה מגדולי אחרונים לאסור הפאראסאל אפילו לנשאו מכ"ש לפתחו: