משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
סימן ע
ה' לסדר ולתת עליכם היום ברכה, תרמ"ט. לכבוד הרב וכו' מו"ה אלי' ראטנער נ"י האב"ד דק"ק נאוואפאלטאווקא
הגיעני מכתבו מן אדר ר' מלא דבר בענין שהוא מעוט הלכה בגמרא ומרובה בסברות קלושות בשו"ת אחרונים, ע"כ היה קשה לי בימי זקנה והטרדא מרובה להזדקק ולהשיב דבר, בכ"ז נעניתי למע"כ נ"י, והנני לבאר חוות דעתי הקלה:
וזהו תורף הענין, אשה נקראת שמה מעריסה אסנה טויבא, ובילדותה נשתנה שמה מח' חיה טויבא אסנה ואמה יצאת עמה למקום אחר, ושם נקראת בפי הכל או בשם טויבא לבד או בשם חיה טויבא, רק אמה קראה אותה חיה טויבא אסנה, והנה נשאת לאיש וילדה בן ונתגרשה ממנו בשם חיה טויבא, ואח"כ נשאת לשני ויצאת למדינה אחרת אשר שמה נקראת רק בשם טויבא לבד, ולא מיתדר לה עם בעלה השני ועומדת להתגרש ממנו, אך בעלה הוא במקומו והיא כעת במקומה הראשון אשר שמה חיה טויבא, ואמה קוראה חיה טויבא אסנה, ובה הספק איך לכתוב הג"פ ע"י שליח ממקום הבעל למקומה:
והנה מעכ"ה נ"י ראה כי לא טוב עשה המסדר הראשון לכתוב רק שם חיה טויבא, ולא שום דמתקריא, ועלה בדעת מעכ"ה נ"י שראוי שתתגרש שנית מבעלה הראשון כמו כל פסולי דרבנן באשר יש מקום לומר דשם חיה טויבא הוא טפל, דלדעת הב"ש הוא פסול והכי דעת הגר"א, ואח"כ צידד להקל שלא להצריכה לזה:
ואני נבהלתי לראות מראש דברי מעכ"ה נ"י להטיל ספק בג"פ אחרי שחיה עם איש כמה שנים וגם ילד יולד להם וזה בזיון גדול, ונפלא להעלות עה"ד שלא היה גט כשר ח"ו, ומה יאמרו הבריות על הולד, לא יעשה כן בישראל, ובאמת המסדר הראשון ראה ושמע כי הכל קורין אותה חיה טויבא, לא חקר עוד, ומ"מ זה ברור דשם חיה טויבא אינו שם טפל ואפילו היה טפל אין בדיעבד יותר מזה:
ודעת כתר"ה נ"י נראה שהיה מסדר שני גיטין, באחד בשם חיה טויבא דמתקריא טויבא ומתקרי חיה טויבא אסנה, ובשני בשם. טויבא דמתקריא חיה טויבא, ומתקריא חיה טויבא אסנה, והוא משום שמסתפק מי הוא הרוב אי טויבא לבד או חיה טויבא, ולכה"פ הוא פלג ופלג, ולי אין נראה כן אלא לדייק מלשון הרמב"ם ושו"ע ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם שהם רגילים בו ויודעים בו ביותר, ולא כתב שם שרבים קוראים אותו יותר משם השני, ש"מ שאין תלוי כ"כ ברוב אנשים, אלא בידיעה בזה השם אפילו אין הוא קורא בו משום שרוצה לקצר וכדומה אבל הוא יודע שזה האיש או האשה נקראים בשם השני ג"כ, וא"כ בנ"ד מי שקורא אותה בשם טויבא יודע שנקראת ג"כ בשם חיה טויבא, אלא שהוא חפץ לקצר,, משא"כ מי שקורא אותה בשם חיה טויבא אפשר שאין יודע כלל שנקראת בשם טויבא לבד וא"כ הרי עיקר השם חיה טויבא, וזהו לכתחלה, אבל הא פשיטא דבדיעבד אם כבר נתגרשה בשם חיה טויבא, שהכל יודעים אותם כשר ולא גרע מחניכה:
והנה המסדר הראשון ודאי עשה שלא כהוגן במה שלא כתב דמתקריא כלל, אבל עלינו לחקור האיך היינו עושים בג"פ הראשון, ומזה נבא לג"פ מבעלה השני, ורואה אני דמעכ"ה היה מסדר שני גיטין היינו באחד חיה טויבא דמתקריא טויבא ומתקריא חיה טויבא אסנה, ושני בשם טויבא, בשני דמתקריא, ואולי גם שלשה גיטין היינו בשם חיה טויבא אסנה, ושני דמתקריא, אבל אני מעולם הנני מונע עצמי משני גיטין דאית בה עקולי ופשורי, ויותר טוב להשתדל, ולצאת מספיקות, והייתי מסדר גט א' היינו חיה טויבא דמתקריא טויבא ומתקרי חיה טויבא אסנה, ואמינא טעמא דמר וטעמא דידי:
והנה בגמרא איתא ההוא דהוי קרי לה שרה ופורתא מרים כו' מפרשי היינו דרוב אנשים קרו לה שרה ופורתא מרים, ובנוס' הרי"ף מפורש ההיא דהוי קרי לה רובא שרה כו' משמע דתליא בתר רבוי אנשים, מש"ה כשמסתפק מע"כ אי טויבא הוי רובא או חיה טויבא הוי רובא ופלג ופלג ודאי הוי, מש"ה הסכים לכתוב שני גיטין, ונסתפק עוד בשם חיה טובא אסנה, אע"ג דודאי אינו אלא מיעוט בפי האם והמקורבים לה, מ"מ הרי שם אסנה היה שם העריסה, ואע"ג שנשתנה בזה, דבעריסה נקראת אסנה טויבא, ונשתנה לטויבא אסנה, מ"מ הוא שם העריסה, כ"ז דעת כתר"ה, ולפי זה עתה בג"פ הנשלח מן הבעל וא"א לעשות שני גיטין מטעם ברירה, ע"כ הואיל מעכ"ה לעשות שליח לקבלה:
ואני מדקדק מלשון הרמב"ם ושו"ע שכתבו בזה"ל ואם יש לאחד מהם שני שמות כותבין שם שהם רגילים בו וידועים בו ביותר, הרי דלא כתבו שם שהרוב מאותה העיר קורין אותו אלא שהשם ידוע ביותר, אפילו לאותו אדם שקורא אותו בשם אחר מ"מ הוא יודע שיש לו שם אחר שרבים קורין אותו משא"כ זה השם אין ידוע לאותם האנשים שאין קורין אותה בזה השם שיש להאשה זה השם, וזהו פי' הגמ' דקרי לה שרה ופורתא מרים, ידוע היה שמה לכל בשם שרה אפילו להקוראין אותה מרים, ופורתא קורין אותה מרים, ואפשר דהקורין אותה שרה אין יודעין כלל שיש לה שם מרים, נמצא בנ"ד ידועה היא ביותר בשם חיה טויבא, ולא בשם טויבא, שהרי אנו מסתפקין בשם טויבא אם היה הרוב קורין אותה כך או פלג, ותו, אם היו האנשים שקורין אותה חיה טויבא יודעים שאפשר לקרוא אותה טויבא לבד למאי יקראו אותה באריכות חיה טויבא, אלא כסבורים הם שלא תדע בשם טויבא לבד אם מכונים לדבר עמה, משא"כ הקוראים אותה טויבא יודעים ששמה ג"כ חיה טויבא, אלא שמקצרים בדיבורם ויודעים דקרי לה טויבא לבד תענה עכ"פ שם המורגל וידוע ביותר היא חיה טויבא ואיך הוי דמתקריא:
וע"ד אשנה, לדעתי אין בזה שם העריסה אחרי שנחלף, ומה לי שנזכר זה השם בעריסה אחרי שנעקר ממקומו, והרי אסנה טויבא, וטויבא אהנה שני שמות הן, וא"כ טוב לפני מעכ"ה נ"י שלא לילך נגד הרב דק' זאמושטש שלא ירצה לסדר גט בשליח לקבלה נגד החלטת הרמ"א, ויעשה גט אחד בשם חיה טויבא דמתקריא חיה טויבא אסנה, ודמתקריא טויבא, ושלום על ישראל:
נפתלי צבי יהודא ברלין