משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
סימן נז
ב"ה כבוד הרב וכו' מו"ץ בק"ק אדעסא.
מכתבו הגיע, וע"ד ששאל בכתיבת גיטין, שהיה מלפנים תשמישי העיר מבארות, והיו כותבין מתא דיתבא על כיף ימא ועל מי בארות ועתה זה שנים אשר נעשה המשכת מי נהר נעסטער ע"י צינורות ונסתמו כל הבארות ואף מיעוטי דמיעוטי אין משתמשין ממי בארות וע"כ יש שאלה על הגיטין שנכתבו עד כה על מי בארות, כמש"כ הב"י בשם מהרי"ק דאם אין מסתפקין מהם כי אם מיעוטי דמיעוטי איכא למיחש לפסול הגט, ועוד שאלה איך לכתוב מכאן ולהבא, שהרי א"א לכתוב דיתבא על נהר נעסטער, שהרי היא הרבה חוץ לתחום, וה' יאיר עיני:
זה לשון הגהת מרדכי גיטין (פ"ו) ר"י מפריש וחתנו היו מונעין לכתוב מי מעינות ולא בארות בעיר שיש שם נהר וגם בטריגש שיש כמה בארות אין כותבין רק הנהרות כו' ורבינו יהודה כתב בסוף ביצה שיש לכתוב כל סיפוקי העיר בגט ועיר שיש בה בארות ומעינות ונהרות יש לכתוב כולן ור"י מפריש חולק ואומר שאין לכתוב כי אם עיקר סיפוק המים והביא ראיה מריש מו"ק ועיר שאין בה מים כי אם אסיפת מים ולפעמים ייבשו ואין שותין כי אם מאותם מים שנאספין לפעמים יכתוב גם העיר הסמוכה לה ומימיה עכ"ל, ונראה דר"י מפאריש חולק על ר"י בתרתי, בראשונה כתב שבמקום שיש נהר אין כותבין בארות, פי' אפילו משתמשין בשוה בבארות כמו בנהר מכ"מ עיקר הסימן הוא הנהר דמסתמא אם יש עוד עיר ששמה כך היא משתמשת בנהר שיש לה שם אחר, משא"כ בארות ומעינות שאין להם שם א"כ אין אלו סימן כלל, רק במקום שאין שם נהר מזכירין בארות ומעינות שהוא הסימן דעיר זו שאין בה נהר כלל רק בארות ומעינות, ומסתמא אם יהא נמצא. עיר ששמה כך יהא לה נהר, משא"כ אם כותבין לסימן שם נהר אין שום סימן ותועלת בזכירת בארות ומעינות, ואח"כ כתב בשם הר"י מפאריש, שאין לכתוב כי אם עיקר סיפוק המים, דהיינו אם אין נהר ומשתמשים בבארות ומעינות אין צריך לכתוב אלא עיקר הספוק ולא הטפל, ורבינו יהודה חולק על שני דברים אלו וס"ל שצריך לכתוב כל סיפוקי העיר, נכלל בזה גם נהר גם בארות ומעינות ואפילו המה טפלים:
והנה בשו"ע כתב המחבר אם העיר יושבת על הנהר אין לכתוב לא בארות ולא מעינות כי אם הנהר, לא הביא המחבר מחלוקת השניה כלל אלא מחלוקת הראשונה וכפסק הר"י מפריש והרמ"א כתב ויש חולקין וס"ל דיש לכתוב כל סיפוקי עיר בגט, לא נכלל בזה הלשון אלא כנגד המחבר דאפילו יש נהר כותבין בארות ומעינות, אבל אם המה המיעוט בתשמישי העיר לא דברנו, תדע שהרי סיים הרמ"א וכן נוהגין במדינות אלו כאשר יתבאר בנוסחת הגט שכתבתי בסוף סי' קנ"ד והיינו מש"כ בקאזמר מתא דיתבא על נהר כו' ועל מי מעינות, ואין מזה הוכחה אלא לענין זה שאף ע"ג שכותבין נהר מכ"מ כותבין ועל מי מעינות ג"כ אבל לענין עיקר תשמיש וטפל אין מכאן ראיה כלל, ומזה לכאורה קשה על מש"כ הב"ש (ס"ק י"ב) ללמוד מדעת הרמ"א דבשני נהרות אם אחד עיקר תשמיש וא' טפל יש לכתוב שניהם, ולדברינו אין ראיה לענין זה, אלא י"ל דמכ"מ נכלל בתיבות אלו דיש לכתוב כל סיפוקי העיר המרומז בתיבת אלו גם זה, כדמוכח בלשון הב"י כמש"כ בסמוך:
הא מיהא למדנו מדעת המחבר, שבעיר שכותבין נהר א"צ כלל לכתוב בארות ומעינות שאין בהם סימן, וה"ה בעיר דיתבא על כיף ימא, וא"כ אע"ג שאנו נוהגין כהרמ"א דכותבין מכ"מ כל סיפוקי העיר, מכ"מ אין לפסול הגט ע"י שינוי דכל שאין צורך לכתוב אם שינה כשר כמבואר בשו"ע שם ס"ב, ונהי דאם לא היה בעיר שום סימן רק בארות או מעינות, והוא שינה לכתוב את מיעוטי דמיעוטי והניח העיקר כתב מהרי"ק דיש פוסלין משום דהוי כמזויף מתוכו, מכ"מ בעיר דיהבי בה סימן יפה דיתבא על כיף ימא, שוב אין לחוש על שינוי והכל יודעים שמה שנמצא בגיטין על מי בארות הוא משום שמכבר היו כותבין כן, וגם מי יכול לדעת בכרך גדול, אם עדיין אין משתמשים לכביסה ולשתית בהמות מאותן הבארות שהיה מכבר, ע"כ אין לפסול ח"ו הגיטין שמכבר, אמנם לכתחלה יש לכתוב דיתבא על כיף ימא, ועל מים הנמשכין מנהר נעסטער, שהרי מבואר במש"כ הגהת מרדכי הנ"ל דבעיר שאין בה מים כלל ושותין רק ממי העיר הסמוכה לה דצריך לכתוב הסמוכה לעיר פלונית דיתבא על נהר פלוני ואם שותין רק ממים הנאספין בתוך העיר מאותו נהר או ממקום אחר, יש לכתוב דיתבא על מים הנאספין ממעין או מנהר כמו שהוא וה"נ בנ"ד יש לכתוב דיתבא על, מים הנמשכין מנהר נעסטער, ויש לחקור עוד אולי יש מכ"מ בארות, וכמו ששמעתי מתלמיד מאדעס שעל חצר בהכ"נ יש עוד באר שמשתמשין ממנו, ובודאי יש עוד איזה בארות לבהמות ולכביסה, שהרי מים הנמשכין ע"י צינורות בכסף מלא המה באים לכל בעה"ב, ולא כל באי אותה מטרפולין ודלת העם משתמשין לדברים פחותים במים אלו, ע"כ על מע"כ נ"י לחקור עוד אח"ז וקרוב הדבר שנצרך גם היום לכתוב ועל מי בארות היינו דיתבא על כיף ימא ועל מים הנמשכין מנהר נעסטער ועל מי בארות, וה' יורנו דרך יבחר לאמתה של תורה, וישמור רגלינו מלכד בהוראה, כנפש:
ידיוו נפתלי צבי יהודא ברלין