אור ברסלב

משיב דבר חלק ד· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

סימן כד

סימן כג

ע"ד האשה מרת דבורה בת ר' פישל, שנאבד בעלה זה שלש שנים, ונודע לה אז שנסע בעלה על מסלת הברזל ממאסקווא לאראל, ובאמצע הנסיעה נשמטו אופני העגלות ונפלו ונהרגו האנשים אשר היו שם ונפל עליהם עפר, וכשנודע לה נסעה לאראל ושהתה שם ששה ימים עד שנקו העפר וחיפשו אחר האנשים, והאשה מצאה את בעלה בבגדיו לבד שארי בגדים וחפצים הרבה בשלימות, אך גוף בעלה היה לחי אחד כתות ולא ניכר כלל, וחצי הפרצוף היינו לחי אחד עם החוטם היה שלם והכירה אותו בטב"ע בפרצופו ובזקנו:

והנה הגאון המובהק מד"א דק' מינסק הראה חזותו להתירה עפ"י צרוף כמה טעמים נכונים כמו שביאר בכתב שביד האשה, אך לא עמד ע"ד להתיר עד שיצטרפו עמו שתי דעות, ובאה האשה לפני הח"מ, והנני להצטרף להתירא דהאי איתתא ובהוספת איזה דברים:

הנה יש בזה ההכרה שהכירתו האשה שני חסרונות חדא שהיה אחר שלשה ימים, שנית שלא היה הפרצוף פנים בשלמות שהרי לחי א' נכתת לגמרי, והנה ע"ד שהיה לאחר ג"י, כבר כתב המאירי יבמות על משנה זו אין מעידין אלא עד שלשה ימים, בזה"ל ומ"מ גדולי המפרשים כתבו ע"י מעשה שבראוהו לאחר ג' ומכירו אלא שאין סומכין על הכרתו אם יש שם יתרת או, חסרון אבר סומכין עליו הואיל ואין אלו משתנין לאחר מיתה אבל לא בשומא שעשוי להשתנות עכ"ל, הרי הכרה לאחר ג"י בצרוף סימן אמצעי מהני, והכי נראה מגוף המשנה אין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם אע"פ שיש סימנים בגופו ובכליו, ואח"כ תנן אין מעידין אלא עד ג"י, ולא תנן בהא אע"פ שיש סימנין כו', וביותר ניכר הדיוק לנוס' המשנה שברי"ף דסמיך בבא זו דג"י להא דפרצוף פנים ולא תנן אע"פ שיש סימנין אחר בבא זו דג"י, אלא ודאי דבצירוף סימנין מהני, כהא דאיתא שם (דקט"ו ב') דלאו עלייהו סמכינן אלא אסימנים, ולפרש"י משום דמים משנים צורת הפנים ואין ניכר כל כך, ולפי' התוס' דמשום שראה הטביעה יאמר בדדמי, ומ"מ בצירוף סימנים מהני, ה"נ הכרה דאחר ג"י בצירוף סימנים מהני, והדעת נותנת כן, שהרי כתבו דשני סימנין אמצעים מיחשב לסימן מובהק, ואם שדבר זה דשני סימנים אמצעים מהני לא נתברר כ"כ בשו"ת, מכ"מ נראה להוכיח שכן הוא מדאיתא בחולין (דצ"ו א') תדע דטביעת עין עדיף מסימנין, דאילו אתו בי תרי ואמרי פלוני דהאי סימניה והאי סימניה קטל גברא לא קטלינן ליה ואילו אמרי אית לן טבוע בגויה קטלינן ליה והנה הא דפשיטא ליה דלא קטלינן עפ"י סימנים נראה שהוא מהא דשנינו בסנהדרין (רפ"ה) מכירין אתם אותו, ופי' הרמב"ם בפי"ב מהל' סנהדרין (ר"פ י"ב) דעל ההורג קאמר וע' בלח"מ, וכפרש"י בחולין שם בד"ה פלוני כו' ואין אנו מכירין בו מעולם אלא סימנים כ' הרי דלא קטלינן עפ"י סימנים אלא בהכרה, וקשה למאי הביא הגמ' הוכחה מדיני מיתת ב"ד ושאינו מפורש כ"כ, ניתי ההוכחה מהשאת אשה שאין משיאין ע"י סימנין ומשיאין ע"י טב"ע והיא משנה מפורשת, אלא ודאי דהאי סימנא והאי סימנא הוי סימן מובהק ומשיאין עליהם, והוכיח דטב"ע עדיף מסימן מובהק דהא דמשאין עפ"י סימן מובהק או ע"י תרי סימני אמצעים, אינו אלא בעדות אשה דמהני רגלים לדבר שכן הוא, משא"כ לענין קטלא דבעינן עדות ממש, וזה אינו אלא בהכרה כדכתיב הכרת פניהם ענתה בם, הא מיהת מוכח דתרי סימני אמצעים הווין כסימן מובהק, משום דרחוק לומר דסימן כזה אירע לעוד אדם שיש לו סימנים כאלה:

וה"ה סימני גופו וכליו לאחר הכרה דג"י דהא ודאי אין, ברור דהגוף נשתנה לאחר ג' ימים, שהרי חזינן כמה ב"א מתים שלא נשתנה צורתם גם לאחר ג"י, אלא דאפשר שמשתנה ואין מעידין שהוא הוא, אבל מכ"מ בצרוף סימנים ההוכחה שהוא הוא ולא נשתנה, וה"נ סימני כליו אפילו למ"ד דחיישינן לשאלה, מכ"מ שאלה לאיש שצורתו לאחר ג"י הכי הוא כולי האי לא חיישינן, וא"כ בנ"ד שהכירה כליו כהויתן מהני ההכרה לאחר ג"י שהוא בעלה:

אמנם מה שהיה פרצוף פניו נשחת, היינו לחי א', וא"כ לא הכירתו כלל, שהרי אין ההכרה אלא בפרצוף פנים עם החוטם, ופרצוף פנים היינו הלחיים כמ"ש הח"מ ס"ק מ"א בשם הרמ"ה, נראה דלא בעינן כל הפרצוף פנים היינו שני הלחיים, אלא לחי אחד מהני למיקרי פרצוף פנים, תדע דתניא ביבמות (דק"כ) פדחת בלא פרצוף פנים, פרצוף פנים בלא פרחת אין מעידים עד שיהיו שניהם עם החוטם והרי החוטם בכלל פרצוף פנים הוא כמ"ש התוס' בכורות (דמ"ו ב') בד"ה מאי, ואמאי צריך למיתני עם החוטם, אלא פשיטא דלא בעינן כל הפרצוף אלא לחי אחד סגי, וקיי"ל דמכל מקום בעינן שיהא עם הלחי גם החוטם:

אחר כ"ז הנני מצטרף, להתירא, והאשה מרת דבורה בת ר' פישל תחלוץ ותנשא לאיש עפ"י ב"ד, והדבר מובן שלענין חמור כזה יש לחוש למש"כ הגאון המובהק המד"א דק' מינסק לצרף עוד הוראה מגדול הדור, וע"ז הנני בא עה"ח היום ג' כ"ד תמוז תרמ"ה פה"ק וולאזין נפתלי צבי יהודא ברלין.

תוכן העניינים

משיב דבר חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה