משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן קכט · ס"ק יד
אלא אם כן מחל הקבלן ז"ל עש"ך ס"ק ל"ח עד אין הקבלן יכול למחול ובתומי' כתב כיון דדינא הוא דאין הקבלן יכול לתבוע הלוה עד אחר שפרע בשבילו לא חל החיוב של לוה לקבלן קודם שפרע בשבילו וכיון שמחל קודם מחילתו מחילה ע"ש. ובקצה"ח כתב דאין דין זה רק בקבלן פשוט אבל בקבלן שנשא ונתן ביד הוי הלוה כלוה גמור של הקבלן ע"ש. ולפענ"ד הא ליתא דאפי' בקבלן שנשא ונתן ביד אין הלום חייב לקבלן רק כשפורע בשבילו דהתחלת החיוב לא הי' רק מחמת זה. ואם הי' המלוה גר ומת דנפטר הקבלן גם הלוה נפטר מהקבלן דלא נתחייב הלוה לקבלן אלא שלא יפסיד הקבלן מחמת הלואה זו ואף דהחוב הוא ודאי כמו תנאי דמעכשיו דהא גובה ממשעבדי מזמן הלואה מ"מ כיון שמעכשיו הוי כמו מעכשיו מתחיל החיוב ואח"כ נגמר כמ"ש הסמ"ע סימן קצ"ה מש"ה כשמחל קודם שנגמר החיוב לא חל שעבודו דר"ן עדיין ומהני מחילתו ומ"מ אין לזוז מפסק הש"ך עכ"ל: וכמה רחוקים דברי המחבר ממרכז האמת עד שלסוף הודה דאין לזוז מפסק הש"ך והי' טוב יותר השתיק' כי ודאי נתחלף לו לתומי' בין קבלן לקבלן וכמ"ש בקצה"ח ס"ק ז' דברי התומי' שכתב דכל זמן שלא פרע אף הלוה לא מיחייב לפרוע כמ"ש כל הפוסקים ע"ש ולא מצינו לפוסקים שכתבו זה אלא בקבלן סתם אבל הכא מיירי דלקח הקבלן המעות מיד המלוה ונתנם ליד הלוה דאין למלוה על הלוה כלום ע"ש.