משובב נתיבות על שולחן ערוך חושן משפט· רבי אריה לייב הכהן הלר [בעל הקצות]
סימן צד
ס"ק ג
ועל הגלגולי' תשבע ותטול כו' וז"ל ומ"ש בקצה"ק בכל הסי' הזה תמו' בעיני דמה שנסתפק אם יכול להפך שבועה דאורייתא על נשבע ונוטל לא ידענא מקום ספק בזה בודאי על כל השבועות מגלגלין מדלא חלקו הפוסקים גם מ"ש בסק"ב ליישב דברי רש"י הוא תמו' מאוד דהא במשנה מבואר שם דבטוען א"י זכה בגדול ויהי' הטעם איך שיהי' מ"מ הא אינו יכול לומר אינו יודע וגם מה בכך שיכול לומר א"י מ"מ הוא רוצ' לטעון ברי ולישבע על כך ולא אמר סומכוס גם מ"ש בסק"ה ליישב קושית התומי' הוא תמי' מאוד עכ"ל:
ובחנם כל החרדה הזאת. הנה הספק מבואר שם בקצה"ח סק"א וברור במקומו כשהלוה טוען פרעתי על השטר וחזר הלוה ותבע את המלוה בע"פ ונתחייב לו ש"ד להכחיש את העד ורוצה הלוה לגלגל עליו שבועת התורה שלא נפרע שטרו מי אמרי' כיון דאפי' קרקעות ועבדי' דלאו בני שבועה ננהו דבר תורה אפ"ה ע"י גלגול נשבעין ה"ה ליטול או דלמא כיון דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם א"כ לא שייך שבוע' מן התורה כדי ליטול והוא שם בצ"ע והרהמ"ח רוצה לפשוט מסתימת הפוסקים ואין בזה כדי הכרעה לפשוט הא ספיקא:
ומ"ש עוד על מ"ש בס"ק ב' ליישב דברי רש"י דהא אינו יכול לומר אינו יודע דהא מבואר שם: במשנה דבטוען איני יודע זכה בגדול ויהי' הטעם איך שיהי' מ"מ הא אינו יכול לומר איני יודע. נראה מדבריו שלא ראה דברי בעל המאור במה שמפרש משנתינו דזה אומר גדול וזה אומר איני יודע זכה בגדול כיון דלא אמרי' משויל"מ ע"י גלגול להכי כתב יהי' הטעם איך שיהי':
אמנם ז"ל בעה"מ פ' השואל. הא דתנן הלוקח אומר גדול לקחתי והלה אומר איני יודע זכה בגדול כיון דאוקימנא בטוענו עבד בכסותו ושדה בעומרים ומשום זוקקים ע"כ אית לן למימר מה זכה בגדול בכסות עבד גדול ובעומרי שדה גדולה דה"ל משויל"מ כו' אבל בגוף השדה או העבד למ"ד עבדא כמקרקעי דמי לא זכה כיון דשבוע' דידהו ע"י גלגול אתי' לא אמרי' בי' משויל"מ ודקדוק זה נתברר, מפסקא דהשואל כו' אלמא לא אמרי' משויל"מ בשבוע הבא ע"י גלגול עכ"ל. ומבואר מדברי בעה"מ דרישא בלוקח אומר גדול וזה אומר איני יודע וזכה בגדול מיירי בכסות עבד ועומרי שדה וסיפא שזה אומר גדול וזה אומר קטן מיירי ע"י גלגול ואמרי' ישבע המוכר שקטן מכר וקאי על העבד ע"י הכסות ועל השדה ע"י העומרים וכדאי שם בש"ס להדיא דף ק' דקמ"ל זוקקין וע"ש בספר המלחמות לרמב"ן וא"כ בסיפא דמיירי מגלגול הי' יכול לומר איני יודע ואינו צריך לישבע בברי שקטן מכר אלא שאינו ברי שגדול מכר דע"י גלגול לא אמרי' משויל"מ וברישא דאמרי' בזה אומר א"י זכה בגדול מיירי מעיקר השבוע' וה"ל כסותו ועומרי' לבד:
ומ"ש המחבר ז"ל גם מה בכך שיכול לומר איני יודע מ"מ הוא רוצה לטעון ברי ולישבע עלי' ולא אמר סומכוס. עדיין לא דק היטב. דכבר מבואר שם בקצה"ח דכיון דאינו צריך שבועה שברי כו שקטן מכר ויכול הוא לישבע שאינו יודע אם קטן אם גדול א"כ אפי' רוצה לישבע שברי לו שקטן מכר בזה אמרי' יחלוקו דליכא הכא שד"א דתהוי אלים לסומכוס. וכמו בספק שאין בו שבועת התורה והמוחזק ירצה לישבע שכדבריו כן הוא ודאי דאין משגיחין בשבועתו זאת בי' דינא דסומכוס דיחלוקו רק במקום שנתנה לו התורה השבוע' אז הוא דאמרי' מוד' סומכוס היכא דאיכא שד"א וע"ש בקצה"ח והבן:
ומ"ש המחבר על דברי קצה"ח סק"ה בישוב קושית התומים שהוא תמו' מאוד הנה המעיין שם בקצה"ח יראה דברים פשוטים וברורים: